תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

מתודת פתיחה –

אפשרות 1 – חלקו לחניכים פתקי דמויות (נספח 1) ובקשו מהם להציג את הדמות המופיעה בפתק ולספר בשמה למה בני עקיבא משמעותית כל כך.

אפשרות 2 – שחקו משחק זכרון על התכניות והמיזמים שיש בתנועה (נספח 2).

שלב א –

אפשרות 1 – שחקו ‘טלפון מתוקן’: שבו במעגל, ואחד המדריכים ילחש מילה לחניך היושב לידו ויורה לו להעביר לבא אחריו מילה חדשה המתקשרת למילה שלו. כל חניך וחניכה בתורם יוסיפו מילה, ובסוף כל אחד יאמר בקול רם את המילה שנאמרה לו, ויצא סיפור.

אפשרות 2 – דומה מאוד לאפשרות 1 אבל פעילה יותר: כל חניך וחניכה יקבלו דף ועט ויכתבו משפט בראש הדף. את המילה האחרונה של המשפט הם יכתבו בתחילת השורה הבאה, ויקפלו את הדף כך שלא יהיה אפשר לקרוא את השורה שכתבו אלא רק את המילה האחרונה, הכתובה בשורה שמתחת. כל אחד יעביר את הדף למי שיושב לימינו, ויוסיף משפט לסיפור שהעביר לו היושב משמאלו. המילה האחרונה במשפט שוב תיכתב מתחת לשורה, וחוזר חלילה קיפולים והעברות. המשיכו כך עוד כמה פעמים, והחזירו לכל אחד את הדף שלו. בדרך כלל יוצאים סיפורים מצחיקים וחסרי תכלית – תנו לחניכים ליהנות ולצחוק קצת, והמשיכו לשלב הבא.

סיכום ביניים לפתיחה ולשלב א – כל חניך מוסיף משהו קטן לסיפור, ובסוף נוצר סיפור גדול. אבל הסיפור הגדול הזה הוא די חסר משמעות, אין שום קשר בין ההתחלה לסוף, אי-אפשר ללמוד ממנו כלום.

בהתחלה ראינו את העצמה של בני עקיבא, את הנגיעה שלה בכל כך הרבה תחומים במציאות. זה מה שהופך את התנועה לגדולה ורחבה, לרלוונטית ולא מצומצמת וקטנה: הבחירה לראות את המכלול, את המציאות הרחבה שאנו נמצאים בה.

שלב ב –

כדי להיות משמעותיים ומשפיעים לפחות כמו החברות הגדולות שראינו בהתחלה, עלינו להיות מחוברים וקשובים לצרכים של העולם, של מי שחי סביבנו.

הניחו על הרצפה שמות של חברות גדולות וסטארט-אפים שהצליחו בענק (נספח 3).

שאלו את החניכים:

• מה לדעתכם גרם לחברות האלה להצליח להיות ענקיות ומשפיעות?
• מה הסוד?

חלקו לשלושה חניכים את דפוסי הפעולה המבטיחים (נספח 4), ובקשו מהם לקרוא אותם. הסבירו בעל פה כי יש עוד דפוסים, אך בחרתם להביא את אלו הנוגעים ללקוחות או למשתמשים. ודאו כי החניכים הבינו את הדפוסים, והמשיכו לסיפור הבא.

חלקו לחניכים את הסיפור על התינוק הבוכה (נספח 5).

בקשו מאחד החניכים שיספר את הסיפור במילים שלו כדי לוודא שהחניכים אכן הבינו את הסיפור.

שאלו את החניכים:

• מה הייתה הביקורת של בעל ה’תניא’ על בנו?
• האם לדעתכם הביקורת נכונה? באה במקום?

הנחו את החניכים לדבר בזוגות: נסו לחשוב על סיטואציות דומות מהחיים שלכם שהייתם שקועים כל כך במשהו, חשוב ומשמעותי ככל שיהיה, עד שלא שמתם לב למישהו שהיה בסביבתכם וזקוק לכם. מה הייתה התחושה שלכם באותו רגע? כיצד הייתם נוהגים אחרת?

שלב ג –

המטרה בשלב זה היא לעורר לשיח ולחשיבה היכן אנחנו בשפה הזו, של גודל. לגרום לחניכים לחשוב, להכניס את עצמם לשפה ולא להשאיר אותה מנותקת ורחוקה.

• לשבטים הצעירים – פזרו על הרצפה מעשים (נספח 6) הדורשים מהחניכים לצאת מעצמם ולראות מה קורה בסביבתם. בקשו מהחניכים ללכת בין הכרטיסים ולבחור שניים: כרטיס אחד עם מעשה שהם מרגישים שהם מצליחים בקלות לבצע ולראות בזולת, וכרטיס אחד שבו היו רוצים להצליח יותר, להתאמץ עליו יותר. עשו סבב קצר ובקשו מהחניכים לשתף באחד משני הכרטיסים או בשניהם (לשיקולכם).
• לשבטים הבוגרים – בצד אחד של החדר יהיה מונח דף שעליו כתוב ‘מסכים/מה מאוד’ ובצד השני יהיה מונח דף שכתוב עליו ‘לא מסכים/מה בכלל’. הקריאו היגדים (נספח 6), וכל חניך וחניכה ייעמדו על הקו הדמיוני שבין שני הדפים, על פי מידת הסכמתם עם ההיגד.

לאחר כל היגד מומלץ לעורר דיון, לשאול שאלות את החניכים שנעמדו באחת הקיצוניות. כמובן,  היו ערנים לשיתוף החניכים ולסבלנותם.

סיכום –

בתחילת הפעולה נחשפנו לעצמת התנועה ולגודלה, ומשם יצאנו לדרך. הבנו שהיכולת של התנועה להיות גדולה ומשמעותית כל כך היא בין השאר בזכות היכולת שלה לראות ראייה רחבה, גדולה וכוללת, את כל המציאות ואת צורכי הסביבה. התנועה שואפת להיות מחוברת למציאות הכללית וקשורה אליה, ובניגוד לזה ראינו איך בקלות סיפור יכול להיות לא משמעותי ולא רלוונטי כאשר פרטיו אינם קשורים ואינם שייכים זה לזה ולסיפור הכללי. לאחר מכן ניסינו להבין כיצד הצליחו חברות ורעיונות גדולים כמו גוגל, ווייז ועוד להשפיע כל כך ולהיות חלק בלתי נפרד מחיינו, והבנו שהסוד הוא החיבור לצורך, למה שהלקוחות זקוקים לו. הסיפור על האדמו”ר הזקן והתינוק הבוכה חידד לנו את הערך של הקשב והחיבור שלנו לסביבה שלנו גם כאשר אנו עוסקים בדבר חשוב מאד כמו לימוד תורה. בסוף ראינו היכן השפה וצורת החשיבה של גודל באה לידי ביטוי גם בחיים שלנו וחיברנו את המושגים ליום-יום שלנו.

למדריכים – המטרה בפתיחה היא להציף את גודל התנועה, את עצמתה ואת הרוחב שלה

למדריכים – מומלץ לחשוב לפני על דוגמה כזו שהייתה גם לכם, גם כדי לספר ולהדגים לחניכים וגם כדי לחוות את התחושה על בשרכם

נספחים

נספח 1 –

דמויות

א. אם לחניך בשבט יובל (הילד שלה משתלב במסגרת חברתית, זמן לנוח ולהתייחס לשאר הילדים, הילד מרגיש שווה בין שווים)

ב. עולה חדש מצרפת שעלה לארץ והצטרף לתכנית עמישב

ג. חקלאי מקיבוץ סעד שהיה חבר בגרעין בני עקיבא שייסד את הקיבוץ

ד. חברה בתכנית השחר של בני עקיבא להצמחת מנהיגות בקרב העדה האתיופית

ה. הרב משה צבי נריה בהקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה (הישיבה התיכונית הראשונה ששילבה לימודי קודש וחול)

ו. חניכה בסניף בני עקיבא בבוסטון שהחליטה לעלות לארץ בעקבות פעולה בסניף

ז. פצוע צה”ל שקיבל מתנועת בני עקיבא מגן הוקרה על מסירותו בקרב

ח. משפחה שכולה שחברי בני עקיבא הניחו נר ודגל על קברו של יקירם לקראת יום הזיכרון

נספח 2 –

תכניות ומיזמים בתנועה

1. תכנית השחר – קבוצת השתייכות חברתית של בני נוער יוצאי אתיופיה שמטרתה להצמיח מנהיגות ערכית-קהילתית מתוך הקהילה האתיופית. בני נוער אלו משמשים דגם לחיקוי ודוגמה אישית בשכונותיהם ובקהילה כולה.
2. של”ף – חברי כיתה י”ב שגדלו בתנועה עוברים בשנה זו לגור בעיר חדשה, ללמוד בה ולחיות בה. הם משתלבים כתלמידים מן המניין בכיתה י”ב בתיכון המקומי ומצטרפים לכוחות החיוביים הקיימים בכיתה, בסניף ובעיר, ופועלים אתם בפעילות ערכית וחינוכית בבית הספר, בסניף ובקהילה.
3. תכנית עמישב – יצירת מסגרת נוספת בסניף בני עקיבא לשילוב נוער עולה דרך קשר אישי, תכנון פעילויות ייחודיות לנוער העולה ושילובם בקבוצות בני עקיבא הרגילות, ויצירת תחומי עניין משותפים בין העולים לילדים ישראלים.
4. גרעיני נח”ל – תכנית לבוגרי התנועה שגדלו בה והתחנכו על ערכיה, השואפים להגשימם ולהישאר חברים בה בתקופת הלימוד והשירות הצבאי. הגרעין מיועד לבוגרי שנה ב’ וג’ בישיבות ובמכינות. המסלול כולל שנתיים שירות קרבי בחטיבת הנח”ל, ובשנה השלישית הגרעין יוצא למשימה לאומית.
5. כפרי סטודנטים של בני עקיבא – קבוצת סטודנטים הבוחרת לגור יחד בגרעין ולפעול מתוך ערכי התנועה בקהילה ובעשייה בתחומים מגוונים במקביל ללימודיהם האקדמיים.
6. יום ההוקרה לפצועי צה”ל – הזדמנות לעצור ולהכיר טובה לפצועים, ללמוד מהם על מסירות וגבורה ולהוקיר את מאבקם היום-יומי שהוא השראה לכולנו, להצדיע בשם המשפחה הישראלית, כי אנחנו, כולנו יחד, אתם לאורך כל הדרך.
7. שבט יובל – שבט לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הפועל בסניפים ומשולב בכל הפעילויות והאירועים הסניפיים והתנועתיים.
8. גרעין יונתן – פיתוח מנהיגות והשפעה בשכונות עצמן. בני הנוער תושבי השכונות לומדים לקבל אחריות, להאמין, לשנות ולקדם את המציאות בשכונתם. מטרת הגרעין היא לפעול בתוך השכונות ולתת לחבר’ה ‘זריקת מרץ’ ערכית, חברתית ודתית בכל התחומים.
9. מרכז ישיבות בני עקיבא – רשת חינוך ציונית דתית. ברשת יש ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר, מכללות ובתי ספר תיכוניים.
10. נר לנופל – מבצע המתקיים בערב יום הזיכרון בכל שנה, ובו מגיעים חניכים וחברים לכל קברי הנופלים במערכות ישראל, מנקים אותם, מניחים עליהם דגל ומדליקים נר.
11. בני עקיבא העולמית – הפעילות מתבצעת מתוך מתן דגש על הזהות היהודית של החניכים, כדי למנוע את התבוללותם. היא פועלת גם כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. יש הבדלים רבים בינה ובין בני עקיבא בארץ.
12. גרעיני שירות לאומי – הוקמו כדי לתת מענה לבוגרות התנועה שהתחנכו על ערכיה, מחוברות עמוק ל’תנועה של עם’ ומעוניינות לעסוק בהגשמת הערכים במסגרת התנועה. היום יש יותר מעשרה גרעינים בכל מיני ערים.
13. שנת שירות – תכנית קדם-צבאית לבנים ולבנות, השואפת לתת מענה לאתגרי החברה הישראלית ולבנות שכבת מנהיגות המצמיחה מנהיגות חברתית בערים, בעיירות ובמוסדות, הפועלת מתוך ערכי תורה ועבודה.
14. תנועת הבוגרים – מטרת התנועה היא לספק לכל המעוניינים במה מתאימה ומסודרת ללימוד ולעשייה ערכית המתאימה לגילם. כמו כן חרתה התנועה על דגלה לייצר תרבות פנאי ההולמת את ערכי התנועה.

נספח 3 –

חברות וארגונים שהצליחו בענק

פייסבוק, טוויטר, גרופון, YouTube, גוגל, אפל, קוקה קולה, מקדולנדס, waze

נספח 4 –

דפוסי פעולה מבטיחים

1. מסר רגשי או הגיוני – כל אחת מחברות הענק התחילה עם מסר ‘קל’, קצר וברור, שהוא או פונקציונלי לחלוטין, כלומר מדגיש את התועלת התפקודית שבמוצר, או מדגיש מסר רגשי-פסיכולוגי, כלומר מדגיש את המענה הרגשי או התועלת הפסיכולוגית שהמוצר מספק. לא גם וגם. טוויטר החדירה לנו כבר מההתחלה מסר קטן, רגשי וברור: לשתף מיד את האחרים במה שאנו עושים. מעניין לראות כי לדפוס פעילות זה יש סיבה מובהקת: כניסה מהירה יותר לתודעת המשתמשים.
2. פונקציית אקסטרים אחת קטנה – שימוש במינימום כפתורים ובמינימום זמן כדי לקבל את התוצאה הסופית. כפתור אחד קטן שגורם לנו להשתמש במוצר בקלות רבה. הפונקציה האחת הקטנה הנצרבת לנו ממש על האצבע היא האקסטרים. הדוגמה המפורסמת ביותר להליכה לקצה היא של מייסד אפל המנוח סטיב ג’ובס, שבחר מראשית דרכו בעיצוב קיצוני ובגישה מינימליסטית. על אף אין-ספור התנגדויות התעקש ג’ובס להשיק את ה-iPod הראשון של אפל עם כפתור אחד בלבד.

מקדונלדס – רשת המזון המהיר הגדולה בעולם.

3. תיאום ציפיות עם המשתמש – ההבטחה הראשונית של החברה היא בעצם המסר המסביר למשתמש הסופי מה בדיוק יקבל בכל פעם שישתמש במוצר. הדוגמה הטובה ביותר היא של ווייז: החברה בתחילת דרכה הבטיחה לנו בסך הכול GPS חינמי; לא מפות ולא את עדכוני תנועה האחרונים, ודאי וודאי שלא את מיקום מצלמות המהירות. זה נקרא תיאום ציפיות עם הלקוחות. כשיש תיאום ציפיות קשה מאוד להתעצבן על המוצר ועל ספקיו, מכיוון שמה שהבטיחו לנו – קיבלנו. ומכאן מגיעה הנאמנות למוצר.

(מתוך: http://m.forbes.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=ED&0r9VQ=LHFJ)

נספח 5 –

התינוק הבוכה

מסופר על האדמו”ר הזקן, בעל ה’תניא’, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע את נכדו התינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו”ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו”ר לחדר הסמוך, ומצא שם את בנו, אביו של התינוק, האדמו”ר האמצעי, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו”ר הזקן תמה על בנו: מדוע לא קמת להרגיע את בנך הבוכה? הבן הנבוך הרים את מבטו, וענה לאביו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו האדמו”ר הזקן: אם אדם עסוק בלימוד תורה, ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה – הרי שמשהו פגום בלימוד זה.

נספח 6 –

מעשים שיש בהם דרישה למעורבות

• עין טובה על חבר/ה בשבט
• התעניינות בחניך/כה צעיר/ה ממני בסניף
• הצעת עזרה לימודית לחבר/ה מהכיתה
• תפילה על חולה או על כל אדם אחר הזקוק לתפילות

נספח 7 –

היגדים

• כאדם פרטי אני מחובר/ת למציאות
• אני מסוגל/ת לדעת ולראות מה המציאות הרחבה והכללית זקוקה שאעשה בשבילה
• השבט שלנו פוקח עיניים למציאות שסביבו
• לרוב אני עושה דברים שמשפיעים לטוב או לרע על הסביבה שלי
• אני מודע/ת לקשיים ולבעיות של אנשים שחיים סביבי
• אין לי מושג מהם האתגרים של האנשים שקרובים אליי