הפעולה מועברת בזמן רגיש לשבט; כל אחד קיבל את התפקיד שלו. לא תמיד כל חבר יודע לזהות את הטוב שבתפקיד שלו ואת השערים שהוא פותח בפניו. בפעולה הזו נסו לגרום לחניכים לחוות כיף יחד ולדבר על הרגשות כחבורה, באווירה טובה.
* את הפעולה חשוב לקיים דווקא בסניף, להראות לכל החניכים שלכל אחד יש מקום בסניף והם נשארים קשורים לסניף ללא קשר לתפקיד הספציפי שלהם.

מטרות הפעולה

החניכים ידברו על רגשותיהם
החניכים יחוו רגעי כיף ותמיכה עם שאר חברי השבט
החניכים ייזכרו באיחולים שכתבו לעצמם ולשבט

ציוד נדרש:

משפטים משירים (נספח 1), אוכל (על האש, פונדו או פויקה), תמונות של ‘זום’ (נספח 2), בקבוק הזכוכית עם איחולי החניכים מהפעולה הקודמת, דפים, עטים.

מהלך הפעולה:

שלב א – זום

תמונות מתוך הספר ‘זום’ (נספח 2)

לחלופין, יש גם סרטון של הספר ביוטיוב:

ספר זום

בכל פעם שתראו לחניכים תמונה, שאלו אותם: מה אתם רואים?

סכמו את הספר:

בהתחלה ראינו רק משהו אדום, אחר כך הבנו שהוא כרבולת, אחר כך ראינו שהיא חלק ממשהו אחר שהוא חלק ממשהו אחר שהוא חלק ממשהו עצום. כך גם אנחנו, נכנסנו כל אחד לתפקיד מסוים, במקום מסוים בזמן מסוים. אבל צריך כל הזמן לזכור את התמונה שעוטפת אותנו, את כולנו. כולנו חלק משבט, כולנו אנשים טובים שרוצים לעשות טוב, כולנו חלק מהעשייה של בני עקיבא, כולנו חלק מהציונות הדתית והשפעתה בארץ, כולנו עובדי ה’ שרוצים לעשות רצונו וכו’…

צריך לזכור להרים את המבט. להבין שאנחנו חלק ממשהו גדול, וגם אם יש דברים שאנחנו לא לגמרי מבינים, אנחנו חלק משבט חזק, מתנועה עוצמתית ומהעם הנבחר!

שלב ב – על האש, פונדו או פויקה

ידוע שאוכל תמיד גורם לאווירה טובה, כי כשפותחים את הקיבה נפתח גם הלב; הכינו עם החניכים על האש, פונדו או פוייקה. זה המקום שלכם ליצור אווירה חיובית וכיפית. לאכול, להביא גיטרות וכלי נגינה אחרים ולנגן. המטרה שלכם היא ליצור סביבה טובה לחניכים שכולם שווים בה ונהנים יחד כשבט. כשהאוכל מוכן או כשממתינים שיתבשל אפשר לעבור לשלב הבא.

שלב ג – משפטים משירים

פזרו על הרצפה משפטים משירים (נספח 1).

בקשו מכל אחד מהחניכים לבחור משפט משיר שמתאר את מצב הרוח שלו. כל חניך וחניכה יקריאו בסבב את המשפט שבחרו ויסבירו למה בחרו במשפט הזה.

חשוב שאתם כמדריכים לא תשפטו – לא במילים ולא בשפת הגוף. כל הרגשה היא לגיטימית, גם כעס, אכזבה או קנאה.

חשוב שתשמעו את כולם, גם כדי שהחניכים ירגישו שהם מבטאים את עצמם ויש מישהו ששומע אותם, וגם כדי שבתוך השבט החניכים יהיו ערים זה לתחושותיו של זה.

שלב ד – בקבוק

זוכרים את הבקבוק מהפעולה שקדמה לשיבוצים? מצוין! זו ההזדמנות לשלוף אותו. הכניסו את הבקבוק לשתי שקיות ושברו אותו בעדינות. הוציאו את הפתקים ותנו לכל אחד מהחניכים את הפתק שכתב.

הפתק יזכיר לחניכים את מה שאיחלו לעצמם ולשבט וידרבן אותם להגשים את מה שכתבו. עשו סבב שבו יקריאו כל חניך וחניכה את האיחול שלהם לשבט, ואפשר לשתף גם בכוח או בתכונה האישית שכתבו. קריאת הפתקים היא הזדמנות לסיים באווירה טובה, שבה החניכים בוחרים להאמין בתהליך שנעשה ומפתחים ציפיות מעשיות להמשך מעצמם ומהשבט.

במהלך הסבב או בסיכום חשוב להדגיש שהנקודה שהכי חשוב לזכור כעת היא שהשבט לא התפרק, שהשיבוצים אינם מפרידים אותנו או מחלקים בינינו. כל חניך וחניכה מפעילים את יכולותיהם בתפקידים ובמקומות הנכונים להם, ובה בעת השבט צריך להמשיך לגדול, לפרוח ולהתעצם יחד!

הצעה לצ’ופר: תמונה של השבט עם כיתוב ‘משפחת השבט’. חשוב לוודא שכולם יופיעו בתמונה (אפשר להיעזר בנפלאות הפוטושופ), ולסיים באמירה שאנחנו משפחה, וכמו שבמשפחה צריכים את כולם וכולם חשובים בכל תפקיד שלהם (אבא, אימא, אחות גדולה, אח צעיר), גם בשבט שלנו לכל אחד הייחודיות שלו, ואנחנו רוצים את כולם אתנו.