תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א- חבילה עוברת

הפעילות היא משחק ‘חבילה עוברת’ משודרג. בכל שכבה יהיה היגד שעל החניכים לדון בו (האם הם מסכימים איתו, כיצד הוא רלוונטי לחיים שלנו) או משימה שעל החניכים לבצע.

מובאים כאן רשימת ההיגדים והמשימות, פזרו אותם בצורה שווה במהלך הכנת החבילה.

היגדים (פירוש ההיגדים מובא בנספח 1, במהלך הכנת הפעולה הקדישו כמה דקות לקריאת ההיגדים והבנתם):

• “הקודש שבחול, שירד עד לידי החולין הגמורים, הוא יותר נשגב וקדוש מהקודש שבקודש, אלא שהוא מסתתר הרבה”. (הרב קוק, אורות התחיה)
• “חפש את המקודש הטמון בחולין, חפש את המופלא בתוך השכיח” (רבי נחמן)
• “אמנם, בצורה אידיאלית אנו קשורים למחשבה הרוממה שהקודש הוא הכל והחול הוא רק לבוש והסתר, שגם בו מסתתר אור הקודש”. (הרב קוק)
• “כי אי אפשר לישועת ישראל שתהא צומחת בהצלחה אלא אם כן תהא מעורבת הרכבה יסודית משני הכחות, הקודש והחול. הם משלימים זה את זה ורק בצירופם הם ממלאים תפקידם בשלמות”. (הרב קוק)
• “כל יהודי יש לו נקודת קודש בלב” (הרב משה צבי נריה)

משימות (הרעיון של רוב המשימות הוא גילוי החלק הנסתר והבנה שכדי להגיע אליו יש צורך בעמל):

• הציגו את הסיפור על דוד המלך, העכביש והצרעה (נספח 2).
• גלו מה מצולם בכל תמונה (נספח 3).
• גלו מהו המספר הסידורי (קוד IMEI) של הפלאפון של המדריך (נבטים-מעלות: ניתן להיעזר באינטרנט; מעפילים-אורות: ללא שימוש באינטרנט).
• שחקו ‘מחט בערימת שחת’.
• תחרות בין 2 חניכים – מי מקלף פומלה/תפוז הכי מהר.
• מצאו 8 אנשים שאוהבים את הקצף של הקרמבו יותר מאשר את הציפוי.
• שחקו עם החניכים קליעה למטרה (לוח בנספח 4).
• תחרות בין 2 קבוצות: במשך דקה חברי קבוצה אחת יכתבו כמה שיותר מעשים קדושים שהם עשו היום, וחברי קבוצה שנייה יכתבו כמה שיותר מעשים חוליים/ארציים שהם עשו היום.

שלב ב- בין קודש לחול

1. הניחו במרכז החדר פלקט עליו רשום ‘הקודש שבחול’ וערכו סבב בין החניכים. כל חניך בתורו יסביר מה הוא ‘הקודש שבחול’ לפי דעתו ולפי המשחקים וההיגדים שחווינו מקודם תוך כדי החזקת גוש הקרח הקפוא בידיו. כאשר הוא מרגיש שהוא לא יכול עוד להחזיק את הקרח התור עובר לחניך הבא.
2. חלקו לכל חניך כוס תה ללא סוכרובקשו מכל חניך לשים לעצמו סוכר ולערבב.
   לאחר שכולם ערבבו את הסוכר בתה שלהם בקשו מהם להראות לכם את הסוכר שהם שמו (כמובן שאי אפשר לעשות זאת…). שאלו אותם אם למרות שהם לא רואים את הסוכר הם יודעים שהוא נמצא. מישהו מכיר דרך להפריד את הסוכר? (עקרונית ניתן לעשות זאת ע”י אידוי, אבל לא לעשות זאת עם החניכים!)
3. שאלו את החניכים: האם הסוכר מזכיר לכם את ‘הקודש שבחול’?
   בקשו מהחניכים להסביר את המשל והנמשל.

סיכום:

בכל דבר בעולם יש נקודת קודש שמסתתרת ועלינו לדעת לחפש אותה ולחשוף אותה על אף שלפעמים הדבר דורש הרבה עמל וחיפוש.

צ’ופר:

מחזיק מפתחות מאיור של בבושקה (נספח 5) עם הכיתוב:

“הקודש שבחול הוא יותר נשגב וקדוש מהקודש שבקודש, אלא שהוא מסתתר הרבה”.
(הרב קוק, אורות התחיה)

נספחים:

נספח 1-

• “הקודש שבחול, שירד עד לידי החולין הגמורים, הוא יותר נשגב וקדוש מהקודש שבקודש, אלא שהוא מסתתר הרבה”.
  הקדושה שנמצאת בתוך המציאות החולית מרוממת יותר מהקדושה שנמצאת בתוך מציאות של קודש, אך היא מסתתרת עמוק בתוך המציאות הזאת וקשה להבחין בה.
• “חפש את המקודש הטמון בחולין, חפש את המופלא בתוך השכיח”.
  על האדם לחפש בתוך הדברים החוליים את הקודש שחבוי בתוכם, ולחפש את המיוחד בתוך מה שאנו תופסים כדברים רגילים ויומיומיים.
• “אמנם, בצורה אידיאלית אנו קשורים למחשבה הרוממה שהקודש הוא הכל והחול הוא רק לבוש והסתר, שגם בו מסתתר אור הקודש”.
  עם ישראל ביסודו חש שכל דבר הוא קודש, והדברים שאנו תופסים כדברים חוליים הם לבוש וכיסוי לקודש.
• “כי אי אפשר לישועת ישראל שתהא צומחת בהצלחה אלא אם כן תהא מעורבת הרכבה יסודית משני הכחות, הקודש והחול. הם משלימים זה את זה ורק בצרופם הם ממלאים תפקידם בשלמות”.
  הגאולה מורכבת מחיבור של שני כוחות – כוח הקודש וכוח החול. אלו כוחות שמשלימים אחד את השני ורק כאשר הם באים יחד כל אחד מהם ממלא את תפקידו.
• “כל יהודי יש לו נקודת קודש בלב”
  בכל אחד מעם ישראל, גם היהודי הרחוק ביותר מהקב”ה, יש בעומק שלו נקודת קודש והיא תמיד נמצאת שם גם אם היא מוסתרת בכיסויים רבים.

נספח 2-

הסיפור המקורי בלשון המדרש (לשבטים בוגרים)-

ויהי היום עוד ודוד יושב בגנו, וירא צרעה אוכלת עכביש, ויאמר:

(אלפא ביתא דבן סירא)

הסיפור המקורי מעובד מלשון המדרש (לשבטים צעירים)-

יום אחד יושב דוד המלך בגנו והנה הוא רואה צרעה עוקצת עכביש. הוא מתפלא מאוד מכל העניין הזה ובא אל הקדוש ברוך הוא ומביע בפניו תמיהה: “מה קורה פה? בשביל מה צריך את כל היצורים המוזרים האלה שבראת בעולמך? הצרעה שאין ממנה דבש, והעכביש שכל הזמן אורג ואין ממנו בגד, ממש מיותרים”.

עונה לו הקדוש ברוך הוא: “דוד, אתה מלעיג על בריותיי – תבוא שעה ותצטרך להן”. מה שנקרא בימינו “חכה חכה, יבוא יום ולא תצחק כל כך” או “צוחק מי שצוחק אחרון”. ואכן, לדוד הגיעו ימים קשים במערכת היחסים שלו עם שאול ושאול חיפש אותו כדי לפגוע בו. מערכת  היחסים ביניהם נעה בין אהבה לקנאה ודוד מבין שעליו לברוח מפני שאול.

שאול אכן מחפש אותו ורוצה לפגוע בו, ודוד, בכדי להציל את נפשו, מתחבא במערה שהוא מוצא בדרכו. באותה שעה שולח הקדוש ברוך הוא עכביש שמתחיל לטוות קורי עכביש על פתח המערה.

כאשר מגיע שאול למערה לחפש את דוד הוא מבחין בקורי העכביש והוא מגיע למסקנה ההגיונית שאיש לא נכנס למערה, שהרי אם היה נכנס, אין ספק שקורי העכביש היו נקרעים! שאול מתרחק מן המקום וממשיך בחיפושיו וחייו של דוד ניצלו בזכות העכביש.

מאוחר יותר, מסכן שוב דוד את חייו וחודר למאהלו של שאול המלך הישן באוהל. בפתח האוהל ישן אבנר, שר צבאו של שאול, ראשו שעון על פתח האוהל מצד אחד ורגליו מונחות על הארץ ומגיעות עד צידו השני של פתח האוהל. בזהירות רבה ובדילוג קליל נכנס דוד לאוהלו של שאול ומצליח לגנוב את צפחת המים על מנת להוכיח לשאול שהצליח להגיע אליו מבלי לפגוע בו ובכך יוכיח לשאול שהוא אינו רוצה להרע לו.

דוד מתחיל לצאת בזהירות מן האוהל וכשהוא עובר ליד אבנר, אבנר, מתוך שינה, מרים מעט את רגליו והן ניצבות כשני עמודים וחוסמות את דרכו של דוד. בצר לו פונה דוד אל הקדוש ברוך הוא בתחינה: “א-לי, א-לי, למה עזבתני?” עשה לו הקדוש ברוך הוא נס, שלח לו צרעה שעקצה את רגלי אבנר וגרמה לו להניח את רגליו חזרה על הקרקע, וכך יכול היה דוד לצאת מאוהלו של שאול! באותה שעה הבין דוד את המסר ואמר: “ריבונו של עולם… מי יעשה כגבורותיך… שכל מעשיך נאים”.

(מעובד ע”פ מדרש אלפא ביתא דבן סירא)

נספח 3-

(כונן דיסקים)		(קשר של עניבה)		(גרעין של אבוקדו)
(תיבת תהודה של גיטרה)		(חור המנעול)		(החלק הפנימי של גלגל)

נספח 4-

נספח 5- בבושקה