איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתלאחר שבמשך החודש נפגשנו עם הצורך לפרוץ ולגדול בכל מיני מעגלים, פגשנו את התנועה והגדלנו את המקום שלה בלבנו, השבוע אנחנו רוצים לצאת ולהפיץ את האור שלנו החוצה. עם ישראל הוא עם גדול הזקוק לרעיונות גדולים, ובוערת בנו אמת שמוכרחת להימצא בכל פינה.
לאחר שבוע של התעסקות בתנועת בני עקיבא, נתבונן ביחס של בני עקיבא כלפי עם ישראל.
בקשו מהחניכים להגדיר מה בעיניהם היחס בין בני עקיבא לעם ישראל. פזרו על הרצפה כל מיני הגדרות שיוכלו לעזור לחניכים (נספח 1). בקשו מכמה מהחניכים להסביר את ההגדרה – ואיך הם רואים אותה בפועל.
שחקו אחד מהמשחקים הללו לפחות:
.
דברו עם החניכים על המשחק:
קראו עם החניכים את הקטע 'עצים יבשים' (נספח 2) מתוך הספר 'חיי מוהר"ן'.
.
בספר 'חיי מוהר"ן' ר' נתן, תלמידו של ר' נחמן מברסלב, מתאר את דרכי קירוב הרחוקים שהיה מנחיל ר' נחמן. הנחת היסוד הראשונה והבסיסית היא שיש להיות מעורב עם הבריות. להכיר אותן, לדעת מה עושה להן טוב, מה הן אוהבות ולמה הן מתחברות פחות, ואז ממילא האור שבנו ימשוך רבים.
.
לאהרן הכהן היו תלמידים רבים, והמסר המרכזי שהוא העביר להם הוא "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מתוך שנאהב את הבריות – הן יתקרבו לתורה.
.
כדי להגדיל את החבורה שאנו פועלים בה, כדי להאיר עם האור של בני עקיבא ולקרב עוד ועוד אנשים לתורה הזאת, עלינו להיות עם העם. כדי לקרב צריך להתקרב!
.
עד כמה אנחנו באמת מכירים את התנועה שלנו? האם אנחנו מודעים למהפכה שהיא מחוללת בחברה הישראלית?
.
הכניסו את החניכים לחדר שהכנתם מראש. בחדר יהיו פזורות על הקירות ועל הדלת עובדות מודפסות על מוסדות בני עקיבא וכתבות תוכן על המהפכה שהיא חוללה בחברה הישראלית (נספח 3).
.
כדי ליצור אפקט משמעותי כדאי להכין מראש חדר מסודר, נקי ונעול עד שתיכנסו אליו. הכתבות והעובדות יהיה מודבקות על הקירות או ישתלשלו בחוטים מהתקרה.
.
אם אין באפשרותכם ליצור חדר כזה מראש, הדפיסו את החומרים ופזרו אותם על הרצפה בפעולה עצמה..
.
ראו בנספח כמה כתבות ופרטי מידע על כל מיני תכניות. מובן שמומלץ לחפש ולהדפיס עוד כתבות ופרטים שיעניינו את החניכים שלכם. תנועת בני עקיבא מגיעה לאתרי החדשות הרבה פעמים, צריך רק לחפש!
.
תנו לחניכים להסתובב בין הכתבות והעובדות ולקרוא את הדברים. אחר כך התאספו ושבו במעגל.
.
בקשו מהחניכים לשתף בכתבה או בתכנית שנגעה בהם, לדבר על משהו שהיו רוצים להיות שותפים בו ולנמק מדוע.
.
שאלו את החניכים אילו תחושות עולות בהם לאחר קריאת הכתבות: גאווה? רצון להיות שותפים? שותפות? גודל? עצמה? אחדות? זלזול? חוסר עניין? כיוון? דרך?
.
ראינו שההשפעה של גוף על סביבתו גדלה ככל שהגוף גדל. הכוח והעצמה של הגוף גדלים, ולכן הוא משמעותי יותר לסביבתו.
.
אחרי שבשבוע שעבר דיברנו על בני עקיבא, על הערכים ועל התורה הגדולה שהיא מחזיקה, הבנו שאנחנו רוצים לפרוץ עם התורה הזאת לכלל עם ישראל. לרצון הזה יש שתי תולדות:
הדרך להגדיל היא לחבר, הדרך לקרב היא להתקרב. כדי לנגוע באחרים צריך להיות מעורבים אתם.
.
לא סתם תנועת בני עקיבא היא אחת התנועות הגדולות בארץ! עם ישראל צמא לאור הגדול שיש בידינו, ועלינו לצאת ולפעול, להאיר הארה פעילה בכל מקום!
.
הגדרות:
תנועה סגורה
תנועה שכל החצים שלה מופנים פנימה
תנועה של דתיים
תנועה שרואה כל נשמה בעולם
עם ישראל הוא המנוע של המנוע
תנועה של דוסים
תנועה של עם
עם ישראל הוא המטרה של התנועה
כולם יכולים להיות שותפים בבני עקיבא
אין מקום לכולם בתנועה
הומוגנית
הטרוגנית
תנועה מתירנית
איבדה זהות
אין נקודת השקה בין בני עקיבא לעם ישראל
.
'עצים יבשים', מתוך הספר 'חיי מוהר"ן':
כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה עִמָּנוּ וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְעוֹרְרָם וְלַהֲשִׁיבָם לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּרְצוֹנוֹ הָיָה אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שִֹיחוֹת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, אוּלַי יִצְמַח וְיִתְגַּלְגֵּל מִזֶּה דִּבּוּרִים שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעַל כִּי-אִם תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, שֶׁיִּכְנֹס בָּהֶם אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אוֹ הִתְעוֹרְרוּת לְפִי שָׁעָה, גַּם-כֵּן טוֹב מְאֹד, מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים, כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם וְיַחֲזֹר וִידַבֵּר, אוּלַי יִזְכֶּה לְעוֹרְרָם בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים בִּפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא וְכוּ' וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בֵּהּ בְּכָל עָלְמִין:
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֶאֱרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים מִזֶּה, וְזֵרַז אוֹתָנוּ לָזֶה מְאֹד בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת. וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְבַזֶּה אוֹתָנוּ בְּבִזְיוֹנוֹת עַל שֶׁאָנוּ מִתְעַצְּלִים בָּזֶה, וּפַעַם אַחַת קָרָא אוֹתָנוּ עֵצִים יְבֵשִׁים עַל שֶׁאֵין אָנוּ מוֹלִידִים נְפָשׁוֹת שֶׁיִּתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יָדֵינוּ:
.
ד"ר לשם כבוד… אשרינו שזכינו – בעוז ובענווה
וכך נכתב בנימוקי הוועדה:
"לאות הוקרה על מסירותה ומחויבותה לעם ישראל ולמדינה. כשהיא מונחית על ידי ערכי הציונות והצדק החברתי, מובילה בני עקיבא את חניכיה למעורבות ולאחריות אזרחית. התנועה השואבת את השראתה ממשנתו של רבי עקיבא, פועלת לא רק לקדם את החברה הישראלית ולהעשירה, אלא גם לעודד את עליית יהודי התפוצות ולחזק את זהותם היהודית".
.
לתנועה כ-150 סניפים הפזורים ביותר מ-30 מדינות, בקהילות יהודיות מסביב לעולם. את הסניפים מפעילים בעיקר שליחים מהארץ, בוגרי צבא ובדרך כלל בוגרי ישיבות הסדר אשר יוצאים לשנת שליחות, או נשים שסיימו שנתיים של שירות לאומי, לימודים או צבא. חלק מהשליחות יוצאות במסגרת שנת שירות של השירות הלאומי בשיתוף עם ארגון בת עמי, ונוסף עליהם יש גם משפחות היוצאות לשליחות של שנה עד ארבע שנים.
.
השאיפה בתנועה העולמית היא שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמית, כדי ליצור מנהיגות יהודית צעירה בתפוצות וכדי להעצים את הנוער. השליח אשר נשלח מישראל משמש מנחה ומלווה הפעילות, וכמובן הגורם החשוב ביותר בכל הקשור לחינוך לישראל וליהדות. בחלק מן הסניפים, במיוחד בסניפים החדשים, השליחים אף מארגנים את כל הפעילויות.
.
מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא רשת חינוכית ציונית-דתית הפועלת בישראל מאז שנת תשי"ד (1954). ראשית המרכז ב'אם ישיבות בני עקיבא', ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אשר הוקמה על ידי הרב משה צבי נריה ו-13 תלמידים בשנת ת"ש (1940), והמשכו בהקמת 'אם האולפנות' בכפר פינס, ישיבות הסדר ומוסדות נוספים.
.
את מרכז ישיבות בני עקיבא הקים הרב אברהם צוקרמן זצ"ל עם הקמת מוסדות נוספים מלבד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. הרשת מונה כיום יותר מ-60 מוסדות בכל רחבי הארץ, ובהם ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר, מכללות ובתי ספר תיכוניים. במוסדות הרשת לומדים כ-20,000 תלמידים ותלמידות, ולהם כ-60,000 בוגרים ובוגרות.
.
התנועות בני עקיבא, הנוער העובד והלומד ודרור ישראל (תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד) מובילות בשנים האחרונות קו של חינוך להידברות ולפעילות משותפת זו עם זו. לתנועות תפיסת עולם שונה באופן מובהק זו מזו, ולכן עצם המיזם עצמו הוא תוצאה של ההכרה בצורך באחדות בעם. מטרת הפעילות המשותפת היא יצירת מפגש ישיר ומשמעותי של החניכים והמדריכים דרך בירור ולמידה משותפים, שיאפשרו היכרות של התנועות האחרות על גווניהן. פעילויות המיזם כוללות מפגשי אירוח של קנים וסניפים זה אצל זה, עצרת המונים לזכר יצחק רבין, מאהל בתשעת הימים, מפגשי לימוד של מנהיגות התנועה ועוד. המיזם הוא דוגמה לאחדות אשר באה ממקום של שונות, אך מטרת תנועות הנוער הללו היא משותפת – חינוך בני הנוער בישראל לערכי הסבלנות, קבלה, הידברות וכבוד לצד האחר.
.
הסיפור של גרעיני נחשון החל אי שם במחוז דן לפני כעשר שנים. הוא החל בתחושה חזקה של חברים בבני עקיבא כי בתנועה חסרה דבר מה מהותי שבלעדיו כמעט שאין ערך לקיומה של התנועה. "כיום תנועתנו נמצאת על גבול הגדרת המתנ"ס", כתב אז במסמך ההקמה של הגרעין הראשון סמזכ"ל התנועה דאז, רני רוזנהיים, "בני עקיבא מאבדת את ייחודה כתנועת נוער".
.
התחושה הייתה כי באופן די אבסורדי התנועה מתמקדת בטיפוח מדריכים שייעודם לחנך מדריכים חדשים – והם יגדלו ויחנכו עוד מדריכים, ותו לא. "בני עקיבא כתנועת נוער איבדה את עצמה. מקימי התנועה לא חלמו לגבש ולבנות קבוצת מדריכים, אלא חלמו לגבש קבוצת חברים, שמטרתם לתקן, לשנות ולפעול למען העם" (שרית בן דוד, רכזת גרעיני נחשון הראשונה במחוז דן).
.
הגרעינים הוקמו אפוא כדי להשיב לתנועה את שיח העשייה וההגשמה הבוגרת. אין דרך לקדם ערכים ועקרונות בלא אנשים שיחיו אותם. אנשים החיים לאור ערכים ואידאולוגיות ומיישמים אותם בחייהם הם גם אלו המנחילים אותם לאחרים. כמו נחשון בן עמינדב משבט יהודה, שהיה הראשון לקפוץ למימיו הסוערים של ים סוף עת עמדו ישראל על שפת ים, כך גם גרעיני נחשון הוקמו כדי להיות הראשונים שיגשימו את הערכים הללו. מטרת העל היא יצירת חברה אחרת – חברה לומדת ועושה, חברה אכפתית הרואה את עצמה אחראית לעם ישראל. מכך נגזרת מסגרת הפעילות של הגרעינים – "קבוצה לומדת ועושה" – דהיינו קבוצות מחבריא ב המתמקדות בלימוד ובעשייה חברתית.
.
פחות מעשור מאז הקמתם הגרעינים פורחים. מגרעין מחוזי קטן במחוז דן שהחל לפעול לפני קרוב לעשור, הגרעינים צמחו והם מונים היום יותר מ-500 חברים במחוז דן, שרון-שומרון, ירושלים ודרום, והיד עוד נטויה
(מתוך האתר של בני עקיבא).
.
גרעיני השירות הלאומי הוקמו כדי לתת מענה לבוגרות התנועה שהתחנכו על ערכיה, מחוברות חיבור עמוק ל"תנועה של עם" ומעוניינות לעסוק בהגשמת הערכים במסגרת התנועה.
.
הגרעין הראשון הוקם לפני חמש שנים בבת ים, וכיום יש יותר מעשרה גרעינים בכל רחבי הארץ (מצפון לדרום: מרום הגליל, מגידו, ביכורה, נתניה, שכונת התקווה, יהוד, בת-ים, שדות נגב, נתיבות ומרחבים).
.
בנות הגרעין משרתות בבקרים בכל מיני תקנים (בעיקר בתקני חינוך), ובמיזמים אישיים וגרעיניים אחר הצהריים. הגרעין מתמקד בהעצמת הסניף המקומי וביצירת קשרים עם הקהילה המקומית. חברות הגרעין מחוברות לתנועה חיבור ברור. את הפעילות הן עושות בחולצות תנועה, ולכל גרעין יש רכזת מטעם התנועה המלווה את הפעילות. כמו כן מדי שבוע מתקיים בית מדרש גרעיני, הדן בתכנים העומדים בלב התנועה דיון עמוק ורציני.
.
נכון להיום בכל מקום שיש גרעין ניכר שיפור גדול בסניף ויש אהדה רבה כלפי חברות הגרעין מצד הקהילה והרשות המקומית
(מתוך האתר של בני עקיבא).
.
גרעיני הנח"ל של בני עקיבא פונים לבוגרי התנועה שגדלו והתחנכו על ערכיה, שואפים להגשימם ולהישאר חברים בה בתקופת הלימוד והשירות הצבאי. במשך שנים רבות הייתה ההגשמה העיקרית של התנועה במסגרת גרעיני נח"ל, ובשנים האחרונות, במסגרת תנופת ההגשמה בתנועה, חודשו גם גרעיני הנח"ל. הגרעין הראשון התגבש על ידי חברי שבט עמיצור. הם התגייסו באדר תשס"ז (מחזור גיוס מרץ 07), ואחריהם התגייסו גרעינים נוספים, אחת בשנה. הגרעין מיועד לבוגרי שנה ב' וג' בישיבות ובמכינות, הבאים מתוך עולמה של תורה ומתגייסים יחד לשירות צבאי במסגרת הנח"ל. המסלול כולל שנתיים שירות קרבי בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל (לבעלי פרופיל עורפי, תפקידים בהתאמה), ו
בשנה השלישית הגרעין יוצא למשימה לאומית.
.
בפרק המשימה חברי הגרעין מחולקים לתעסוקה בשני תחומי פעילות: האחד הוא משימה חינוכית-חברתית בליווי נוער במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות, בפעילות תנועתית ועוד, ותחום הפעילות האחר הוא חידוש ערך ההתיישבות והעבודה החקלאית בעוטף עזה. במהלך המסלול חברי הגרעין יוצאים לארבעה חודשי של"ת, המיועדים להעמקת חזון 'תורה ועבודה' בלימוד ובמעשה, ללימוד תורה ולהכנה לקראת פרק משימה
(מתוך האתר של בני עקיבא).
.
התכנית מיועדת לבוגרי כיתה י"א מכל רחבי הארץ המעוניינים לשלב בשנת לימודיהם האחרונה עשייה ערכית ושליחות המהווים המשך ישיר וטבעי לערכים שחונכנו עליהם בתנועה.
.
התכנית פועלת בגרעינים של ארבעה עד שישה חברים העוברים לגור בעיר חדשה, ללמוד בה ולחיות בה. חברי השל"ף מנהלים את חייהם בעצמאות בדירה משותפת עם ליווי צמוד של מלווה מטעם בני עקיבא.
.
חברי הגרעין משתלבים כתלמידים מן המניין בכיתה י"ב בתיכון המקומי ומצטרפים לכוחות החיוביים הקיימים בכיתה, בסניף ובעיר, ופועלים אתם בפעילות ערכית וחינוכית בבית הספר, בסניף ובקהילה.
.
כעת פועלים כ-50 של"פים בשמונה גרעינים, מקריית שמונה בצפון ועד אופקים בדרום, ודירות נוספות יכולות בע"ה להיפתח בעוד מקומות.
.
מטרות התכנית:
להצטרף לכוחות החיוביים הקיימים בכיתה ובעיר, לחזק מבחינה ערכית ולימודית ולפעול יחד בפעילות ערכית, הן בתוך בית הספר הן בקהילה.
.
לייצר היכרות הדדית בלתי אמצעית של שמיניסטים ממקומות שונים ומעולמות שונים, והיכרות זו תפרה את שני הצדדים ותקדמם. חברי השל"ף משמשים בעצם חוליית חיבור בין המסגרת הפורמלית של בית הספר ובין המסגרת הלא פורמלית של בני עקיבא. חיבור זה יוצר את תפקידם הייחודי של השל"פים – להביא את התכנים ואת האווירה המיוחדת של בני עקיבא אל כלל הנוער בעיר שעדיין אינו מכיר תכנים אלו ואינו שותף להם. עשייה זו אפשרית בעזרת שתי תכונות יסוד שהפרויקט מבוסס עליהן – אחריות גדולה ואמון הדדי בין השל"פים לחבריהם
(מתוך האתר של בני עקיבא).
.
תכנית גרעיני שנת השירות היא תכנית קדם-צבאית לבנים ולבנות השואפת לתת מענה לאתגרי החברה הישראלית ולבנות שכבת מנהיגות המצמיחה מנהיגות חברתית בערים, בעיירות ובמוסדות, מתוך ערכי 'תורה ועבודה'.
.
חברי גרעיני השי"ן-שי"ן פועלים כחלק משדרת ההנהגה המרכזית של התנועה במגוון מקומות בכל רחבי הארץ – בערים, בעיירות פיתוח, בכפרי נוער, בבתי ילד, בעמותות, במוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ועוד. הם מקבלים לידיהם תפקידי מפתח המניעים תהליכים חברתיים וחינוכיים בערים ומוסדות.
.
השי"ן-שי"נים נדרשים לפעול כקבוצה וכיחידים מתוך מיומנויות וכישורים חברתיים וקבוצתיים ויכולות הנהגה והדרכה.
.
התכנית מכווינה את בוגריה לשירות משמעותי בצה"ל וביציאה לפיקוד ולקצונה. לאחר השירות בוגרי התכנית משתלבים בתפקידי מפתח בחברה הישראלית.
.
לאורך השנה מעניקה התנועה ליווי חינוכי, הכשרתי, משימתי וחברתי לחברי התכנית, כפרטים, כגרעינים וכתכנית כלל-ארצית. לאורך השנה השי"ן-שי"נים לומדים ומלבנים יחד סוגיות חברתיות ואידאולוגיות הקשורות לחברה ולמדינה.
.
כיום פועלת התכנית ב-15 גרעינים לערך ברחבי הארץ, ובכל שנה, למראה הביקוש, נפתחים עוד גרעינים.
.
תפקיד השי"ן-שי"ן משתנה מגרעין לגרעין לפי אוכלוסיית היעד והמקום שהגרעין פועל בו
(מתוך האתר של בני עקיבא).
.
11. חודשיים אחרי: צעדה לזכר ההרוגה בפיגוע בשרונה
אילנה נבעה הניחה אחריה ארבע בנות שמנסות להתרגל לחיים בלי אמן. השבוע צעדו חבריה של הבת הבכורה שירן וחברותיה מתנועת הנוער 'בני עקיבא' אל בית הקפה שבו נרצחה האם. "לקחת את הכאב למקום של עצמה".
ברקוד לסרטון על הצעדה, להרחיב את הידע – לא לצפייה בשבת: 
.
12.
.
13. 
.
14. 
.
16. 
17. 
.
18. מאות עולים נחתו בארץ: "סוף סוף בישראל"
218 עולים חדשים מארה"ב ומקנדה הגיעו ארצה והתקבלו ע"י מאות אנשים, ובהם חברי בני עקיבא, בטקס חגיגי. איליין השאירה את ילדיה ונכדיה בארה"ב: "התלבטתי 50 שנה". סטיבן שהגיע מלוס אנג'לס: "המצב שם מבחינה ביטחונית זהה, רק כתוצאה מפשיעה"
.