תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה     

שלב א'- על דעת המקום ודעת הקהל

חלקו את החניכים לזוגות. תנו לכל זוג שאלה אחרת הנוגעת למקומות בעולם. בקשו מהם לצאת ולשאול אנשים מבוגרים בסניף וברחוב את שאלתם, ולחזור בזמן מוגבל לסניף עם כמה שיותר תשובות.

.

דוגמאות לשאלות
– היכן בעולם הכי כדאי לגור?
– באיזו ארץ איכות החיים היא הטובה ביותר?
– מהו המקום הטוב ביותר לגידול ילדים?
– באיזו ארץ בעולם הכי בטוח לחיות?
– מהו המקום המיוחד ביותר לחיות בו?

.

כשהחניכים יחזרו, הם ודאי יביאו תשובות שונות על מקומות שונים בארץ ובחו"ל.

שאלו את החניכים: למה בכל זאת אנחנו גרים פה? למה כל האנשים ששאלתם- נמצאים פה, למרות שיש מקומות בעולם שהם הרבה יותר נוחים ובטוחים?

.

שלב ב'- ארץ-ישראל דרך חור הבייגלה

העבירו בייגלה (או כל חפץ אחר אשר נמצא בהישג- ידכם) בין החניכים ובקשו מכל חניך להגיד איך הוא מרגיש קשר לא"י דרך הבייגלה (תגלו עד כמה יש לחניכים דמיון רחב…). כדאי שהמדריך יתחיל ראשון, כדי שהחניכים יבינו למה הכוונה.

.

משפטים לדוגמא:

– "הצבע של הבייגלה מזכיר לי את צבע אדמת הארץ"
– "לבייגלה יש צורות רבות – כך כל אדם יכול להתקשר לא"י בצורה שונה"

.

אפשרות נוספת: ניתן גם לפזר הרבה חפצים בחדר, ולבקש מכל חניך לבחור חפץ שדרכו הוא מרגיש קשר לארץ–ישראל. לאחר מכן עליו להסביר- למה?

.

שלב ג'-  אני מכיר – אני אוהב

הראו לחניכים תמונה של דמות לא מוכרת מהעיתון. שאלו אותם מה הם מרגישים כלפי אותה דמות? (אם בכלל…) כדי לדרבן את החניכים לענות, אפשר לזרוק כדור לחניך שאנו רוצים שיענה, ולהגביל אותו בזמן, שיענה מה הרגשתו.

.

כשאנו רואים דמות שאנו לא מכירים, אנחנו לא מרגישים שום קשר אליה. לכן גם לחניכים קשה לענות מה הם מרגישים כלפי הדמות שהצגנו, הלא מוכרת. כדי להרגיש קשר למישהו/ משהו – אנו צריכים להכיר אותו.

סיכום

האנשים שפגשנו ברחוב, כולם אנשים מבוגרים שיכולים להחליט איפה הם יגורו. נכון שיש להם ארצות שהרבה יותר בטוח לגור בהם, שיש בהם נופים יפים יותר יפים, ואיכות-החיים שם הרבה יותר טובה. בכל זאת, כל האנשים ששאלנו גרים בארץ-ישראל וחיים בה, כי לכל-אחד מהם יש איזשהו קשר וחיבור לארץ  ישראל.
גם אנחנו יכולים להתקשר לארץ בדרכים שונות (דרך הבייגלה, למשל…). אבל לעיתים- קשה להרגיש קשר לארץ-ישראל, וזאת כי אנחנו לא מספיק מכירים אותה. המחנה או המסע – זוהי ההזדמנות שלנו בתור שבט, להרגיש את הקשר לארץ, דרך הטיול והשהייה ביער.
כאן המקום שלכם המדריכים לדאוג שהחניכים ירגישו קשר למקום בו יהיה המחנה או המסע. ספרו להם סיפור אישי של מישהו מהמקום בו תטיילו או באזור המחנה/המסע, וקצת רקע כללי כדי שהחניכים לא ירגישו שהם הולכים סתם לבלות כמה ימים ביער, אלא- שיש הרבה גם מעבר…

.

 
אין אהבת הארץ בלא ידיעת הארץ,
ואין ידיעת הארץ בלא מגע בלתי-אמצעי איתה,
עם עמקיה וגאיותיה,
עם הריה ומישוריה.
רק הרואה בעיניו כמה יפה היא עד לכאב,
הרואה את הוד הזריחה מעל הפסגות
ואת משחק הפלא של צבעי השקיעה,
הרואה את יופי הלילות במדבר ובהרים-
יוכל לאהוב את הארץ,
לאהוב אותה אהבה של ממש.
(מטייל)

נספחים

.

הצעה למכתב לחניכים- מה להביא למחנה? (אתם מוזמנים לשנות ולהוסיף לפי מה שמתאים לשבט שלכם)

.

מתכון(+נים)  למחנה

אהלן שבט,
בגלל שאני מדריך כזה נחמד כיתתי חרבותי לעטים והכנתי רשימה של דברים שצריך להביא למחנה, אז ככה:
חולצה נוחה: עדיף עם צווארון להגן על העורף מפני השמש.
נעלי הליכה: לא נעלי ההתעמלות החדשות שקנית לפני שבוע אלא זוג ישן (אלא אם כן אין ברירה…)
כובע: עדיף עם מצחייה (בשביל השמש) ועם פומפון (בשביל הקטעים…)
גרבים להחלפה: תראו, אפשר להשאר עם אותו זוג גרביים, אבל על אחריותכם…
2 מימיות: דיר בלאק! אפשר גם להביא קנקלים, העיקר שיהיה בתוך מה לסחוב אותם במסעות.
פנס: כדי שתוכלו לראות בלילה מה אתם חולמים…
אולר: איך תאכלו? עם הידיים? אם אין לכם אולר בבית, תביאו סכו"ם…
אישור ביטוח רפואי: שלא נצטרך, חס וחלילה, טפו-טפו-טפו!
סידור ותפילין: שימו אותם בתוך שקית, שלא יקרה להם כלום (אפשר גם בתוך קופסת פלסטיק כמו של סלטים)… (אל תשכחו להוציא קודם את הסלטים…)
שק שינה: כמעט שכחתי…
שמיכות: או סדין שכבר כמעט ולא משתמשים בו בבית כדי שיהיה לנו עם מה לבנות אוהל.
שקיות ניילון: לאיסוף אשפה ולכביסה.
מגבת וכלי רחצה: כדי שתוכלו להתקלח, זו לא מצווה להסריח ארבעה ימים!
כיפה נוספת: למקרה שתאבדו את הראשונה, כדאי להביא גם כמה סיכות, שיהיה…
מפה של האיזור: למי שיש כדאי מאד.
נייר טואלט: …
בגדים להחלפה: לא את כל הארון אבל כדאי שיהיה.
תיק קטן למסע: חשוב, חשוב, חשוב!
שבת שלום: כזכור, השנה נעביר בפעם הראשונה שבת במחנה. מה שאומר שצריך: חומש, בגדי שבת-כחול-לבן, סמל ועניבה, כיפה לשבת, מסרק.
וזהו!

.

שיהיה לנו מחנה מוצלח ומנוצל!

שלכם בב"ח לתו"ע,
ציקי.