תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’- מחצית השקל:

נשאל את החניכים: מהי מחצית השקל? מה משמעות ה”מחצית”? מתי הביאו אותה? לשם מה? מי הביא אותה? מדוע כדי לפקוד אנשים לוקחים כסף? ומה אני עושה אם אין לי מחצית השקל לתת?
נסכם את דברי החניכים ונוסיף עליהם:
את מחצית השקל הביאו פעם בשנה, כל אחד מישראל, באופן שווה. מחצית- כולם מביאים מחצית, אף אחד אינו שלם לבד, וכדי להגיע לשלמות עליו להתחבר לציבור, לכלל. התחברות זו הופכת אותו לשלם= שקל. “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט”- שוויון מוחלט בלי הבדלים בין גווני האוכלוסייה בעם. הכסף נועד לאחזקת המקדש ולפקידת בנ”י. הפקידה נעשית דווקא בכסף- כי בכסף אדם נבחן, ויש בו ביטוי לכך שאתה מעריך ומוכן להשקיע כדי להשתייך לדבר. כמו שנאמר “אם אין קמח אין תורה” (מסכת אבות). הכסף מחזיק את הצד החומרי של הרוח.
הנקודה הכי חשובה שצריך לשים עליה דגש בגיל זה: הרעיון של הכלליות, של הציבוריות שמתבטאת במחצית השקל.

………

שלב ב’- מחשבה קודמת למעשה:

נבקש מכל חניך לצייר את שמו כחידה בציורים ולאחריה נשאל את החניכים בסבב מה הם חשבו לפני שהם ציירו- מה הייתה המחשבה שהביאה אותם לצייר מה שציירו.
לדוגמא: קוראים לי משה- וציירתי איש מכה סלע, מה הביא אותי לצייר זאת? ייתכן שיקשה על החניכים למקד את תשובותיהם לכן נכוון אותם מעט.
נסכם את השלב: “סוף מעשה במחשבה תחילה”- זה לא רק משפט שהמורה כותבת בסופו של טופס המבחן. יש במשפט זה אמת גדולה, לכל מעשה ישנה מחשבה הקודמת לו. כמו משה החניך שצייר את האיש שהכה בסלע- מאחורי ציור זה עומד החניך שחשב על כך ששמו כשמו של משה רבינו שהכה בסלע כדי שיצאו ממנו מים ומכך צייר מה שצייר…
על מנת שמחשבה תהפוך למציאות, צריך שיהיו ידיים שיעשו אותה בשטח. כמו שיש מחשבה ליצור שולחן, צריך נגר שיבנה את השולחן לפי תוכנית מחשבתו- אך אם אין ידיים ואין מי שיישם את המעשה בשטח אז המחשבה לא תוכל לצאת אל הפועל.

…..

שלב ג’- חיבור לתנועה- איפה אנחנו בתוך כל זה?

כולנו חלק מתנועה ענקית. תנועת הנוער הגדולה ביותר בארץ- תנועה שמאחוריה עומדים אלפי רכזים ופעילים שדואגים לארגון השוטף שלה. אנחנו מכירים רק את התוצר הסופי, את המפעלים, מחנות הקיץ, המסעות, שבת הארגון, הפעילות בסניף כל שלישי ושבת..
מאחורי כל מעשה- מפעל של התנועה, יש מוחות ואנשים שחושבים איך לפעול, ומבצעים את המחשבות, הרעיונות, האידיאלים הגדולים האלה בשטח- הם מיישמים את מטרת התנועה “לגדל דור נאמן ומסור לעמו לתורתו ולארצו…”
אבל מלבד מה שאנו רואים יש עוד מלא רעיונות ומחשבות שלא יוצאות אל הפועל כי אין אנשים שיוציאו אותם לפועל- כי אין משאבים שיתנו את הכוח והדלק לפעולת התנועה.

……..

שלב ד’- מקומו של החינוך:

נקריא לחניכים את המדרש מאיכה רבה (נספח א’)
נשאל את החניכים- מה הם מבינים ממנו? מהן ערי ישראל שנתלשות? מהו החזקת שכר סופרים?
לאחר שידברו את אשר בפיהם נוסיף-
אומר המדרש, אם ראית ערי ישראל שנתלשות- אם נתבונן קצת במציאות הקשה שלנו היום, נראה שזה החורבן שהתרחש השנה, ערי הקודש גוש קטיף וצפון השומרון. למה כל זה קרה?
תדע שלא החזיקו שכר סופרים ובשכר משנים- במילים אחרות שלא השקיעו בחינוך. פועל יוצא מכך שלא השקיעו בחינוך ולא שילמו למלמדים את שכרם- הוא שכל מערכת החיים החלה להירקב עד כי נתלשות ערי ישראל ממקומן.
לחינוך יש מקום משמעותי. הוא שמחזיק את הרוח של העם, הוא זה שמעצב אותה והוא זה שנותן כוח ועוצמת נפש לציבור להתמודד עם המצב. החינוך שיונק ממקור תורה הוא שמחזק את הרוח ונותן לה עוצמות. אנו שרואים את תנועת בני עקיבא כתנועה המושתת על תורה ועבודה, תנועה שמשקיעה בחינוך ילדים ונוער בעם ישראל. עלינו להצטרף לפעולת התנועה לחיזוק החינוך בעם ישראל וארץ ישראל.
אם אתה מזלזל בחינוך, בתשלום למלמדים, ומכך הילדים נפגעים בחינוכם ומתרחקים מן התורה. כך באות גזירות קשות כעקירת ערי ישראל. כל המצב הזה הוא פועל יוצא של חינוך שלא מחובר לתורה ולאמת.
מהותו של הציבור- הרוח, הרוח מתחזקת כשהחינוך הוא חינוך אמיתי, של תורה.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל תמיד היה מביא את הפסוק מ”נשמת כל חי” (נספח ב’).
הצירוף של הקהל, של כל הציבור הוא שמעניק לכלל את העוצמה הייחודית שלו. וכשהתורה והאמת היא הכוח המחבר את הציבור עוצמתו גדולה לאין ערוך.
לאדם בשלבי החיים הכי חשובים שלו הוא נזקק לציבור, למניין. נשאל את החניכים מתי?
להלוויה, לחופה, 7 ברכות, ברית מילה, תפילות. בנקודות החשובות בחייו האדם מצטרף לציבור כדי לשאוב ממנו את העוצמות.

 סיכום

לתנועה העצומה שלנו יש כוחות גדולים והמון מחשבות ואידיאלים שרובם כלל לא יוצאים לפועל מחוסר משאבים להפוך מחשבות למציאות בשטח. כתשובה לכך נועדה החברות שמעצם היותה היא מחברת את החניך לתנועה והופכת אותו לחלק בלתי נפרד ממנה, שייך. תשלום החברות הוא הכוח של התנועה להמשיך להתקיים ולפרוץ קדימה, לפעול, לשכלל את עצמה ולהמשיך להרביץ תורה ורוח גדולה בעם.
ראינו במדרש רבה מה מביא לערי ישראל בחורבנן- על שלא החזיקו שכר סופרים, שלא שילמו למקורות חינוך הילדים, ביניהם התנועה החינוכית ערכית שלנו. כי החינוך הוא הבסיס לכול, הוא מעצב את הרוח של העם, הוא זה שהופך אותנו לציבור ומתוקף כך זוכים אנו לעוצמות ולכוחות שקיימים בציבור המבוסס על חיבור אידיאולוגי אמונתי- דתי.
לכן פה מקומו של כל אחד מאיתנו לתת את מחצית השקל שלנו לתנועה- החברות השנתית שלנו. החברות היא שהופכת אותנו לחלק מהציבור, חלק מהתנועה ומעוצמותיה, ומאפשרת לנו לפעול ולקדם אותה שתוכל להתפתח ולהשתכלל ולהוציא את כל מחשבותיה לפועל ל”תיקון עולם במלכות שדי”.

נספחים

נספח א’
איכה רבה (וילנא), פתיחתא-
“רבי אבא בר כהנא פתח (שם/ירמיהו/ט): מי האיש החכם ויבן את זאת וגו’, תני רשב”י אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (שם/ירמיהו ט) על מה אבדה הארץ ויאמר ה’ על עזבתם את תורתי…”

….

נספח ב’
‘חוקרים בני ברית בזמננו יסדו את המקצוע של חקר הפסיכולוגיה של הציבור. הם חשפו את עוצמתו לחיוב או לשלילה. בכוח הציבור יעלו הרים וירדו בקעות, ירום איש או ישפל. ואם בציבור וחברה רגילים כך- כלל ישראל על אחת כמה וכמה.
כך היה מורנו ר’ צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל אומר:
“בפי ישרים- תתרומם,
ובשפתי צדיקים- תתברך,
ובקרב קדושים- תתהלל,
ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל- ברנה יתפאר שמך מלכנו בכל דור ודור…”
זה השבח הגדול שבכולם, שכן אותם רבבות בית ישראל מכל שכבות הצבור הם (“צבור” הוא ראשי תיבות: צדיקים בינוניים ורשעים). מפשוטי ישראל ומגדוליהם מצטרפות המקהלות. הצירוף לקהל ולשירתו הוא המעניק לכלל את העוצמה הייחודית’.
(נר למאור/ הרב משה צבי נריה)