ביום ירושלים מציינת מדינת ישראל גם את יום הזכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו במסעם לירושלים לאחר אלפיים שנות גלות, בהם חלמו, התפללו וקיוו יהודי אתיופיה לזכות לשוב לירושלים.
.

בשנות השמונים עזבו יהודים רבים את הכפרים באתיופיה, ויצאו למסע רגלי לעבר סודן, כי נפוצה שמועה שמשם נפתחה אפשרות להגיע לירושלים.
.

המסע לסודן נמשך בין שבועיים לחודש ימים. במשך שבועות צעדו בדרך לא דרך, גברים ונשים, ילדים וזקנים, בנתיבים מסוכנים וקשים להליכה, כשהם הולכים בעיקר בלילה, ומסתתרים במשך היום מן השמש הקופחת ומפחד המשטרה, הצבא וכנופיות השודדים. רבים מהם לא עמדו במסע הרגלי ומתו בדרך מרעב, תשישות ומחלות. בדרכי הבריחה ובמחנות סודן סבלו יהודי אתיופיה ממעשי שוד, רצח, אונס, רעב ומחלות.
.

בנובמבר 1984, החליטה ממשלת ישראל, על חילוץ אווירי של היהודים שנמצאו באותה העת בסודן. עד ה-5 בינואר 1985 הוטסו לארץ ברכבת אווירית כ-8000 מיהודי אתיופיה, במסגרת מבצע שנודע לימים כ”מבצע משה”. המבצע, היה סודי ביותר לאור האיסור לצאת מגבולות המדינה.
בדרכי הבריחה ובמחנות בסודאן סבלו יהודי אתיופיה ממעשי שוד, רצח, אונס, רעב ומחלות.מעל4000 מבני העדה ניספו והקריבו את חייהם על מנת להגשים את חלומם להגיע לארץ- ישראל. רבים אף לא יכלו לקבור את יקיריהם בקבורה יהודית מפחד השודדים במדבר ומאימת השומרים הסודנים. לפני מספר שנים הוקמה אנדרטה בהר הרצל לזכר הנספים, ומידי שנה מתקיים במקום טקס אזכרה ממלכתי בבוקרו של יום ירושלים.
סיפורה של קהילת יהודי אתיופיה הוא סיפור הציונות של ימינו, סיפור שלצערנו לא מוכר מספיק בחברה הישראלית.

.

טקס האזכרה לנספי סודן ייערך ביום ירושלים, כ”ח באייר
.