דף לימוד לשבועות

.

זה עתה סיימנו לספור את ספירת העומר. אם אנו סופרים לקראת מתן תורה, מדוע לא נקרא לזה ‘ספירת התורה’? מדוע אנו מכנים זאת ‘ספירת העומר’? מה הקשר בין העומר לבין התורה?
.

–> לחג השבועות אין בכלל תאריך קבוע! חג מתן תורה נחגג בסיומה של ספירת העומר. בזמננו אמנם התאריך שלו קבוע מראש- ו’ סיון, אולם בזמן ביהמ”ק בעבר- תאריך החג תלוי בעיבור החודש. זאת אומרת שבכל שנה יכול החג לצאת בתאריך שונה לגמרי. האם זה מכבודו של החג?? מדוע תלוי חג השבועות בספירת העומר? מה הקשר ביניהם?
.

–> מדוע אנו חוגגים את חג השבועות? בתורה נאמר: “עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'”, אך לא כתוב שביום זה ניתנה תורה לישראל. את זה אנו יודעים מדברי חז”ל. מדוע לא כתוב במפורש את סיבת החג? מדוע לא כתוב שזהו יום מתן תורה?
.

–> מדוע נקרא חג מתן תורה בשם ‘חג השבועות’?
.

נסו לחשוב בעצמכם על תשובות. לאחר מכן, נסו ללמוד ולהבין יחד את הפירושים המובאים כאן.
.

מתוך נתיבות שלום לספירת העומר:

.

יעוד התקופה (-של ספירת העומר) הוא לצאת ולהיטהר מהטומאה ולהיכנס למקור הקדושה, וכל תקופה זו היא יחידה אחת מפסח עד חג שבועות, שבו נשלמת היציאה ממצרים. שהרי כל עניין חג הפסח הוא ‘זמן חרותנו’, פירוש: לצאת לחרות מהשעבוד שהיינו משועבדים לפרעה במצרים… אך היציאה הזאת אינה נשלמת כי אם בחג השבועות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, וכמאמר הכתוב: “בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה”. פירוש: מתי תיגמר ותשלם ‘הוציאך את העם ממצרים’? כאשר ‘תעבדון את האלקים על ההר הזה’. כי יציאת מצרים וקבלת התורה הם עניין אחד והמשך רצוף, וכל עוד שיהודי אינו עובר את תקופת הטהרה ומגיע לקבלת התורה, אין זו שלימות זמן חרותנו.
.

…ולכן לא נזכר בתורה זמנו של חג השבועות, אלא רק בהמשך ל’וספרתם לכם”, לפי שהוא המשך והשלמה לחג הפסח ולכל החמישים יום, כמו שכתוב שימי הספירה הם בבחינת חול המועד ארוך שתחילתו ביום טוב ראשון של פסח, וסיומו בחג השבועות, ובאמצע- ימי חול המועד. והם הימים הקדושים ביותר בשנה אשר נתן לנו הקב”ה אותם לטהרנו מקליפותנו ומטומאתנו, דהיינו להיהפך מבחינת בהמה לבחינת אדם השולט על כל ענייניו ותאווותיו, שהתכלית היא ‘ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה’, להגיע למדרגה העליונה של קבלת התורה.
.

– במה חג השבועות משלים את חג הפסח?
.
.
.

———————————————————————————————

הרב אביגדור נבנצל שליט”א, מתוך “ירושלים במועדיה”:

.

בליל הסדר אנו נמצאים במדרגה גבוהה מאוד. אם בד”כ צריך אדם לפתוח תפח כלשהו מצידו כדי לזכות לסיוע מן השמים להעפיל למדרגות גבוהות (“פתחו לי פתח אחד של תשובה כפתחה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו” – שיר השירים רבה ה,ב), הרי שבפסח – “ופסח ה’ על הפתח”! הקב”ה מוותר על אותו פתח קטן, וגם ללא כל הכנה מצידנו, הקב”ה מרומם אותנו למדרגה גבוהה מאוד.

.

ואולם, כיוון שמדרגה גבוהה זו היא בבחינת דילוג ופסיחה, ואינה נרכשת ע”י עבודתנו הרוחנית – הרי שמיד לאחר ליל הסדר אנו חוזרים למצב האמיתי שלנו; כמו ביציאת מצרים, שגם שם, לאחר ליל הפסח, עדיין היינו שקועים בתועבת מצרים ובמ”ט שערי טומאה. אנו נמצאים שוב במדרגה נמוכה, ועלינו לטפס כסדר בסולם המדרגות הרוחני, כדי לחזור לדרגה הגבוהה של ליל הסדר.

.

מטעם זה, אנו מביאים בתחילת התקופה של ספירת העומר את קורבן העומר מן השעורים, ובסופה – בחג השבועות – אנו מביאים את שתי הלחם, שבאות מן החיטים. מדוע קורבן העומר בא מן השעורים, ושתי הלחם מן החיטים? לא רק מפני שכך מתאים שיהיה מבחינת עונות השנה, שבפסח מבשילות השעורים ובשבועות החיטים, אלא שבפסח, בסמוך ליציאת מצרים, אנו עדיין במדרגת בהמה, שמאכלה שעורים, ובשבועות – כשאנו מקבלים את התורה – אנו במדרגת אדם, שמאכלו בעיקר חיטים ולא שעורים. לכן בפסח אנו מביאים קורבן שעורים, בהתאם למדרגתנו אז – מדרגת בהמה (כל עוד לא קיבלנו את התורה), ובשבועות שקיבלנו את התורה והתרוממנו למדרגת אדם – אנו מביאים קרבן מן החיטים, שהם מאכל אדם.

.

אפילו שמו של יום מתן תורה – “חג השבועות” – נגזר משבעת השבועות שספרנו לקראת יום זה. זוהי פסגת עבודתנו הרוחנית במשך שבעת השבועות שספרנו. בתורה אין אפילו תאריך מוגדר לחג השבועות, כי כולו תלוי רק בספירת שבעת השבועות. הגמרא אומרת שחג העצרת- יוצא פעמים בה’ בסיוון, פעמים בו’ בסיוון, פעמים בז’ בסיוון (מסכת ר”ה ו,ב), תלוי אם בית דין מעברים את ניסן ואייר או מחסרים אותם. אצלנו ניסן תמיד מלא ואייר תמיד חסר, ולכן שבועות חל תמיד בו’ בסיוון, אבל בזמן שהיו מקדשים את החודשים על פי עדים, לא מוכרח היה להיות כך. אמנם שבועות הוא תמיד ביום החמישים לספירת העומר, אבל לא קשור ליום מסוים בחודש, כי כל מהותו של חג זה נגזרת משבעת השבועות של ספירת העומר, כמה התרוממנו מיום הבאת עומר התנופה. רק אם השלמנו את שבעת השבועות, את ארבעים ותשע המדרגות שהיינו צריכים לעלות בהן – רק אז ראויים אנו לקבלת התורה.

.

– מדוע אנו סופרים “היום יום אחד לעומר, היום שני ימים לעומר”, ולא- “עוד 49 יום לקבלת התורה”?
.
.
.

מתוך פירוש כלי יקר לתורה, ויקרא כג, טז:

.

“עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'”

.

והקרבתם מנחה חדשה לה’- סימן ליום מתן תורה. כי התורה צריכה להיות חדשה אצל האדם בכל יום, כאילו היום קיבלה מהר סיני. ומה שלא נזכר בתורה בפירוש כי יום זה מתן תורה, וכן לא נזכר בתורה בפירוש כי ראש השנה הוא יום הדין, וטעם שניהם אחד הוא: …שעל מתן תורה לא רצה ה’ להגביל יום ידוע, לפי שצריך האדם שיהיה דומה לו בכל יום ויום מכל ימות השנה כאילו באותו יום קבלה מהר סיני. כי באמת אמרו רז”ל שהתורה נמשלה לדד. מה דד זה שכל זמן שהתינוק ממשמש בה (-יונק מאימו), הוא מוצא בה טעם חדש, כך התורה- כל ההוגה בה מוצא בכל יום טעם חדש. על כן, דין הוא שיהיה דומה אליו בכל יום כאילו היום קבלה מהר סיני, ואם כן, כל יום הוא מתן תורה אצל ההוגים בה. על כן אין ראוי להגביל יום ידוע לנתינתה. ועל כן אמרו רז”ל שיהיו דברי תורה חדשים עליך, ולא כדבר הישן, שלבו של אדם קץ בו, שהרי באמת אתה מוצא בה דבר חידוש בכל יום ויום. ועל כן אין יום נתינתה מבואר בתורה יותר ממה שנרמז בהבאת מנחה חדשה, להורות שהתורה מנחה חדשה בכל יום ויום. והיו בשתי הלחם החמץ אשר היצר הרע נמשל בו, כי בלשון רז”ל הוא נקרא ‘שאור שבעיסה’, לפי שבמקום שהתורה מצויה שם אין יצר הרע יכול להזיק. כמו שאמרו רז”ל: ‘ בראתי יצר הרע, בראתי לו תבלין’, דהיינו התורה. ואלמלא יצר הרע, לא היה הקב”ה מוריד התורה מן העליונים אל התחתונים. כי בטענה זו ניצח משה רבנו את המלאכים, כשאמרו לפני רבונו של עולם: “חמדה גנוזה יש לך וכו’ ואתה רוצה ליתנה לבשר ודם?!” והשיב להם משה: “כלום יש יצר הרע ביניכם וכו'”. ורצה לומר, שהיה צורך ליתן התורה אל התחתונים כדי ליתן להם תבלין על היצר הרע הכרוך בהם למלא חסרונן. לכך נאמר “חמץ תיאפנה”.
.
.

.

גמרא בבלי, ברכות יז, ע”א:

.

“רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך. ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות. יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם”.
.

– מדוע מקריבים בשבועות מנחה שהיא דווקא חמץ? מה מסמל אתו ‘שאור שבעיסה’ בנפש שלנו?

– מה הכוונה לכך שהתורה היא כמו תבלין כנגד היצר הרע?

– מה הקשר בין החמץ לבין מתן תורה?
.

ושאלה למחשבה:
.

מהו פירוש המילה ‘עומר’?
.

על ירידת המן נאמר: “זה הדבר אשר צוה ה’ לקטו ממנו… עומר לגולגולת”, “והעומר עשירית האיפה הוא” (שמות טז). לפי זה, העומר- אמת מידה הוא (כמו ליטר, סנטימטר..). למה אנחנו קוראים לספירה לקראת מתן תורה על שם אמת-מידה? ומה הקשר בין זה לבין חג השבועות?
.

שנזכה בע”ה לטעום טעם מתיקות של תורה בכל יום מחדש!
.

חג שבועות שמח!

מחלקת הדרכה