איתור סניפים וכפרי בוגרים
בימים משמעותיים אנחנו נמצאים, הימים שאנחנו עוברים בתקופה זו, ימי גדילה וצמיחה, ימי השתוקקות ובקשה, ימי סבלנות והבנה, ימים שבהם אנחנו מנסים לקחת את הבהמיות שלנו ולהפוך אותה לאדם, ימי ספירת העומר.
הימים המחברים בין הגשם לרוח מבקשים להפוך אותנו מאנשים פרטיים לאנשים כללים, לעובדי ה’!
את האמת, עדיין אני לא מבין למה זכיתי שמאמרי הוא זה שיתפרסם בשבוע הכל כך מיוחד הזה, בשבוע שבו אני זוכה להיות חלק מהמאורעות שחלק גדול מעמי ייחלו להגיע אליהם ולא זכו, למעשה אני מרגיש קטן ולא ראוי לדבר על התקופה שבה אנחנו חיים חיי גאולה בעצמינו מתוך עצמאותנו שנובעת מעוצמתנו, אך מאידך שמח מאוד שנפלה בחלקי הזכות לכתוב על מה שנביאנו ניבאו לנו שיקרה באחרית הימים.
אין זה מקרי שבתקופת ימי התשועה שאנחנו עוברים אנחנו נפגשים עם פרשת “בהר”, עם הציווי המיוחד על השמיטה שנזכה להגיע אליו בשנה הקרובה המתקרבת ובאה..
מכל מצוות התורה, התורה טורחת להדגיש בפנינו את מצות השמיטה שהיא היא נאמרה בסיני אך אנו יודעים שכל המצות שבתורה שבכתב ושבתורה שבע”פ נאמרו בסיני, אז מה מיוחד במצווה זו? במה שונה מצווה זו ממצווה אחרת ש”זכתה” היא להיכתב בתורה?
..”אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני”..
תשובה נהדרת אומר המדרש שמיטה מצווה מן התורה עם המון הסתעפויות ודקדוקים הנאמרו בסיני ללמדך שכל המצוות שלא נכתבו נאמרו אף הן מסיני.
אך אנחנו מבקשים למצוא גם מהות במצווה זו..? במה שונה מהותית מצוה זו משאר המצוות…
“מהי מטרת החיים? שנות החיים לא ישבעו את רצון החיים, לכן צריך להקדיש את החיים למטרה עליונה וקדושה שמוכנים להקריב את עצמנו למענה”, כך כותב אלדד פן הי”ד ביומנו רגעים לפני מותו בגוש עציון בד’ באייר תש”ח, אלדד כמו רבים וטובים מבנינו, היו מוכנים ועדיין מוכנים להקריב את חייהם למען המולדת, למען העם ולמען התורה, הם אינם חיים חיים פרטיים אלא חיי כלל, חיים שנובעים מתוך סגולת הנצח שיש בעמנו.
מטרת החיים הכללית הופכת אותם לחיות חיים משמעותיים באמת! הם מבינים שהם חלק ממשהו גדול, לא הם הסיפור בעולם הזה אלא הם השחקנים בסיפור שאותו עם ישראל מבקש לספר לעולם “עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו”.
לאחר שש שנים שבהם האדם נקשר לאימא אדמה, רואה ברכה במעשה ידיו, מבין שהפעולות שלו הן אלו שפועלות בעולם ומקדמות אותו, מגיע שנת השבע, שנת המהות, “ושבתה הארץ שבת לה’ “, “כי לי כל הארץ”, התזכורת שריבונו של עולם מזכיר לנו בכל פעם אחרי שבע ימים (קריעת ים סוף), חודשים (מתן תורה) ושנים (שנת השמיטה) הוא שיש מהות בעולם, שהעולם איננו פרטי, אכן כל אחד הוא אור בפני עצמו אך אור קטן, ישנו אור איתן המבקש להתגלות בעולם.
“כי לי כל הארץ” , ההתעסקות בגשם יכולה באופן טבעי להרגיל אותנו למצב שאנחנו חושבים שאנחנו שלטי הזמן, שנת השבע מוציאה אותנו מהתפיסה הזאת ומזכירה לנו שיש שליט אחד לזמן.. “כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם..”
הימים שעברנו השבוע גרמו לנו לזכור שיש סיפור גדול לספר, יום השואה כביטוי לנצח ישראל, יום הזיכרון כטבילה לקראת יום העצמאות, ויום העצמאות כסלילת הדרך לקראת “יום ירושלים”.
הימים שבהם אנחנו נמצאים הופכים אותנו מיחידים לעם מזכירה לנו שישנו מטרה נעלה וקדושה שלמענה ראוי להקריב את החיים לכשנצטרך..
הימים שהופכים אותנו מיחידים לעם ומעם ככל העמים לעם עובדי ה’!
“כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי מארץ מצרים, אני ה’ אלוהיכם”
עומר קפלן, רכז הדרכה – מחוז צפון