מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

רכז בנ”ע(לי) בית – יואל פרנקנבורג

 

הוא עומד מאחורי כל הסטטוסים הכי ויראלים בפייסבוק ,הוא ירושלמי שנחת לתוך ההוואי התל אביבי ומרכז את המחוז הכי קטן השטח והכי גדול בכמות, הוא חולם על בנין בית המקדש ועל ללמוד יותר תורה

שם: יואל פרנקנבורג

תפקיד: רכז מחוז דן. “הגעתי לתפקיד לאחר שהייתי שנה וחצי רכז הדרכה של המחוז. גיליתי שמדובר במחוז מדהים ומרתק. מאופיין בחבר’ה שאוהבים את הסניפים שלהם, ובמגוון מאד רחב של אוכלוסייה. אני במחוז כבר שנה חמישית, ומסיים עכשיו שלוש שנים כרכז המחוז.”

התחלה: “נשלפתי מהישיבה מוקדם מהצפוי על ידי רכז המחוז הקודם והמזכ”ל הקודם.”  “לא ברור לי עדיין למה עד הסוף.”

לימודים: “מנהל עסקים”.

צבא: “שירתתי ברבנות, במסגרת הפרופיל הנמוך שלי (על סעיף רפואי ולא נפשי- לאלו שתוהים). במהלך הצבא הייתי קומונר בשכר באלון שבות, היישוב שגרתי בו באותה תקופה.”

העיר: “אני גר בלוד, עיר הרכזים.”

דמות לאורה: “זושא משתדל להיות זושא, אז אני מאד משתדל להיות יואל. לא פשוט.”

ארץ ישראל: “מולדת. בית רוחני. אדמה יפה, מלאת סודות.”

הנוער של היום: “הוא לא הנוער של עוד דקה. כל אדם, בכל זמן ראוי ליחס אישי.”

שעון בני עקיבא: “שלילי.”

פייסבוק: “חיובי.”

וואטצפ: “או אני או הוא. כרגע זה אני.”

משימה לאומית: “התרבות.”

החניך האידאלי: “כל אחד. ממש כל אחד. “

המגשים (גרעינר, מדריך וכו..) האידאלי: “זה שמוכן להקריב למען הערכים בהם הוא מאמין, במסגרת התנועה.”

טפיחה על השכם: “בשביל זה התחתנתי. אני תפקידי לעבוד.”

כמות חולצתנועה: “לא מספיק.”

פאדיחה: “בשנה הראשונה שלי בתפקיד, הייתי עוד בתודעה של ירושלמים. ולא היה לי מושג איך גוש דן בנוי, אז בחודש ארגון הראשון קבעתי שיחות בסניפים באופן אקראי- ותיזזתי מצד לצד של המחוז. ערב אחד הגעתי לסניף קרית אונו באיחור של שעה וחצי- רק בגלל שלא היה לי מושג את הכיוונים של הסניפים..”

התמודדות: “וואו. שאלה גדולה. כל דבר הוא התמודדות או התמודדות בפוטנציאל.”

נעלי בית: “קרוקס”

הבית: “בעצם זה הכל. זה החום, השפיות, הנחת, האהבה.”

אוכל: “לא מעסיק אותי כל כך.”

גשם: “הגשמה.”

דיסק ברכב: “דיסק חסידי מעורבב שרכזת שלי הכינה לי כשהיא עזבה.”

עזרה בבית: “שותפות, לא עזרה.”

עיתים לתורה: “טאטע. לא מספיק.”

מפחיד: “הכלב שתקף אותי הבוקר בזמן הרכיבה על האופניים.”

חלום: “באמת? לעלות לבית המקדש. אבל תדמיינו הכי פשוט שיש “

פנאי: “פאזל.”

אם זה לא היה בנ”ע.. “שאלה טובה.”

כשתהיה גדול: “יהודי כשר שמתחיל את היום בשעתיים לימוד תורה. אחרי זה? לא כל כך משנה.”

ד”ש: “לגרעין נחשון חולון.”

מסר לאומה: “גדול עלי.”