איתור סניפים וכפרי בוגרים
הוא עומד מאחורי כל המדריכים והפעילויות החינוכיות במחוז חיפה, חולצת התנועה היא כמעט חלק מהעור שלו ויש לו הוכחה עצובה לכך, הוא תרם לתנועה דמי שידוכים ובלי עיתים לתורה מרגיש כבוי. רכז בנ”ע(לי) בית – אליסף קורן רכז הדרכה וחינוך מחוז חיפה.
שם: אליסף קורן
תפקיד: רכז הדרכה מחוז חיפה. “אחראי על כל החינוך במחוז.”
מחוז: חיפה
שבט: לביא
התחלה: “אני שנה וחצי בתפקיד ומבחינתי זה הגשמת חלום ילדות, אחרי שהייתי חניך, מדריך, פעיל בהנהגת הנוער היה ברור לי שמתישהו אני אחזור לתנועה.”
לימודים: “ישיבת מקור חיים- געגועים לשפה מיוחדת. ישיבת גבוהה במצפה רמון- ללמוד תורה בגדלות כי זה מה שנכון וצריך לעשות.”
אקדמיה: “מתחיל תואר באוניברסיטה הפתוחה.”
שרות צבא: “שריון. ראש קשה אבל בסוף, האדם שבטנק ינצח, דווקא שעובדים עם מכונות מתגלה הלב של האנשים.”
העיר\ישוב: קרית מוצקין.
דמות לאורה: “דרור ווינברג- זכיתי להכירו מעט עד כשהיה בחיים, ומבחינתי זה היה משמעותי יותר אף על פי שהגבורה שלו במותו.”
ארץ ישראל: “שייכת לעם ישראל.”
הנוער של היום: “דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון..” (הראי”ה זצ”ל, מאמר הדור)
שעון בני עקיבא: “במבט מבחוץ נראה שאנחנו חאפרים וחובבנים, אבל במבט מתוך המערכת, היכולת לפעול בכל כך הרבה מקומות, עם כ”כ הרבה אנשים – זה נטו מקצועיות, ואם האוטובוס מעט מאחר, אני סומך על המדריכים שידעו להפעיל את החניכים גם בזמנים המתים.”
פייסבוק: “מחובר ועדין, מאוד קשה לי עם השיתופיות של כל הגיג, רגש ותמונה, עם זה שאנשים חיים את החיים שלהם בתודעה של ‘איך זה יצטלם טוב לפייסבוק’.. את כמות הסטטוסים שכתבתי עד היום אפשר למנות על אצבעות יד אחת.”
וואטצפ: “הפרעת הקשב של 2013, מצד שני כלי חשוב לשמירה על קשר עם קבוצות מהחיים. אני מקבל בממוצע כמה מאות הודעות, יותר מידי.”
משימה לאומית: “זכינו והתבגרנו וכבר איננו במצב של ‘חסר גלגל – אני גלגל’ אלא ישנם היום מגוון רחב של משימות לאומיות וכל אחד לפי כישרונותיו יכול לפעול באחת מהם. רק שיהיה אמיתי עם עצמו ולא יבחר משהו מתוך רצון לעשות לעצמו חיים קלים.”
החניך האידאלי: “זה שהמדריך שלו שם לב אליו ויודע לצעוד איתו יחד יד ביד.”
המדריך האידאלי: “זה שלא מסתפק במקום שבו הוא נמצא כרגע וחושב כל הזמן איפה הוא יכול להתקדם ולהתחדש.”
חולצתנועה: “כמעט הפכו לחלק מהעור שלי.”
“סיפור מעט עצוב שממחיש עד כמה: ביום ירושלים כשהייתי בכיתה י”ב אמא שלי ז”ל נפטרה, ואני כמו חג’דומט טוב הסתובבתי באותו היום בריקוד דגלים עם חולצתנועה. המנהג הוא שאת אותו בגד שקיבלת איתו את הבשורה (על פטירת קרוב המשפחה) אותו אתה קורע, מה שיצא שהחולצה אותה קרעתי בלוויה, היתה חולצתנועה. משהו סימלי שהמחיש לי עד כמה אני מחובר לתנועה.”
פאדיחה: “בשבוע הראשון כשהתחלתי לצאת עם אישתי לפני שבת כתבתי לה הודעה יפה, ובטעות שלחתי את ההודעה לאבא שלי.. שלא תכננתי לספר לו כ”כ מוקדם על הקשר..”
התמודדות: “לעשות ג’אגלינג בין התפקיד התובעני ובין חיי המשפחה זה האתגר הגדול, האישי, ונראה לי גם אתגר משמעותי בדורנו.”
נעלי בית: “משתדל להיות תמיד בנעלי עבודה. לפחות תודעתית.”
הבית: “יש לי ב”ה אישה מקסימה ובת מתוקה. כמובן שאת אישתי הכרתי בבני-עקיבא. ביום חתונתי כהוקרת הטוב לתנועה שבזכותה הכרתי את אישתי הגעתי להנהלה ותרמתי ***₪ כדמי שידוכים.”
דיסק ברכב: “100 שירים ראשונים- לבת שלי.”
עיתים לתורה: “נקודת חיים ביום-יום, נכון שיש לנו סדר יום עמוס, אבל בלי זה אני מרגיש כבוי.”
פנאי: “ספר טוב.”
אם זה לא היה בנ”ע: “אז היו עוד הרבה מקומות לגדול, לגדל, לחנך דור.”
כשתהיה גדול: “זה המחשבה שהכי פחידה אותי..”