איתור סניפים וכפרי בוגרים
"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" – לפי הפשט, אחרית הימים פירושה סוף התקופה. כלומר, בעוד זמן מה. וכך, יעקב חושף בפני בניו את חלקם ונחלתם של צאצאיהם, השבטים שיבואו אחריהם.
כך ראובן מתבשר שאף על פי שהוא הבכור ("בכורי אתה") הרי שבכורתו לא תקנה לו שום יתרון על שאר אחיו ("אל תותר"), בשל חטאו עם בלהה ("חללת יצועי"). לכן המלוכה ניתנה ליהודה, הכהונה לשבט לוי, ויוסף מקבל נחלה כפולה.
על שמעון ולוי "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" – נחלתם תהיה שסועה ומפוזרת. שמעון קיבל ערים בתוך נחלת יהודה, ולוי מפוזר בין שבטי ישראל.
המלכות תינתן ליהודה ("לא יסור שבט מיהודה"), ונחלתו תהיה משופעת בעצי גפן ובחלב. יעקב ממחיש זאת בדימוי יפהפה: "אֹסְרִי (=אוסר, קושר) לַגֶּפֶן עִירֹה (=חמורו) וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה. חַכְלִילִי (=אדום) עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב". מרוב שפע יקשרו האנשים את חמורם לעצי גפן, ויכבסו את בגדיהם ביין. עיניהם יהיו אדומות משתיית יין, ושיניהם לבנות משתיית חלב.
זבולון לחוף ימים ישכן, ואכן נחלתו מכילה מובלעת שמגיעה עד לים; יששכר יהיה מרוצה מנחלתו "וירא מנוחה (=נחלה) כי טוב ואת הארץ כי נעמה".