איתור סניפים וכפרי בוגרים
חניך וחבר בני עקיבא הראשון
התורה מספרת לנו שיצחק אבינו, אב לשני ילדים, בשעת רעב רוצה לרדת למצרים וכך מספרת לנו התורה- בראשית פרק כו (א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: (ב) וַיֵּרָא אֵלָיו ד' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: הקב"ה אומר ליצחק אל תרד בארץ, תשכון בארץ. והשאלה הגדולה היא מדוע דווקא שכונה? וכך המדרש מסביר מדוע הביטוי דווקא "שכן" בראשית רבה פרשה סד וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ, עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע הוי זורע הוי נציב, ד"א שכון בארץ שכן את השכינה בארץ, גור בארץ הזאת א"ר הושעיה את עולה תמימה מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת, אומר הקב"ה ליצחק אל תרד למצרים אלא תישאר בארץ, תבנה את ארץ ישראל כך הפירוש הראשון. הפירוש השני הוא שצריך לשכן את השכינה בארץ ישראל. ומצד האמת אין הפירושים סותרים אחד את השני, אלא משלימים אחד את השני, אתה רוצה לדעת מה היא השראת השכינה הגדולה ביותר? בניית ארץ ישראל.
הרבה פעמים בתפיסת העולם שלנו כעם ישראל אנחנו שואלים מהם האידאלים שלנו? מה היסודות הבסיסיים שלנו? ובפרשה שלנו אנחנו מקבלים תמונה מאוד ברורה מה הדרישה האלוקית מן האדם? הדרישה הראשונית היא להקים את ארץ ישראל, לבנות אותה, ליצור שכונות בארץ. העשייה הזו היא דרישה ראשונית. אבל הדרישה הזו נובעת מדרישה הרבה יותר עמוקה. דרישה להשראת שכינה במציאות. הרבה פעמים השראת שכינה נדמה לנו כמשהו ערטילאי, משהו שאין לנו שום השגה בו, אבל הקב"ה אומר לנו אתם רוצים להשרות שכינה הופיעו אותה במציאות, בבנייה, בנטיעה. בעצם ריבונו של עולם מצווה על יצחק אבינו חיה חיי תורה ועבודה, חיים שהתורה היא יסוד השראת השכינה, וגלה את זה במציאות, בעבודה, בבניית ארצנו, בבניית שכונות פיזיות בארץ ישראל. התורה מצווה עלינו לדבוק בקב"ה, והמדרש מתבונן בציווי הזה ושואל את השאלות הבאות- מדרש רבה ויקרא פרשה כה פסקה ג (ג) ר"י ב"ר סימון פתח (דברים יג) אחרי ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקדוש ברוך הוא? וכי אפשר לב"ו לעלות לשמים ולהדבק בשכינה...ואתה אומר ובו תדבקון? וכי אפשר לדבוק בשכינה?! וכי באמת אפשר לדבוק בריבונו של עולם? קרוץ חומר, אדם בשר ודם יכול לדבוק בריבונו של עולם?! עונה המדרש- אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ברוך הוא אלא במטע תחלה...אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה... השראת השכינה היא הדביקות בריבונו של עולם, וכשאנחנו דבקים בדרכיו של ריבונו של עולם אנחנו בעצם דבקים בו.
בתור חברים וחניכים בבני עקיבא שגדלים על תפיסת "תורה ועבודה" עלינו לזכור שחיינו הם תמיד השילובים, היכולת לשלב בין התורה, הרצון להידבק בשכינה ומצד שני בנגיעה במציאות הצורה הכי פשוטה וישרה. כשמדברים על תורה אנחנו מדברים על מפגש עם הנשמה של המציאות, עם הנקודה הכי עמוקה בתוך המציאות שממנה ודרכה דבקים בריבונו של עולם, אבל הצד המעשי שלה הוא הצד שנמצא דווקא בבניין ארצנו. היהדות טענה מאז ומעולם שחיינו אינם חיי נוודות, חיי נדידה, חיי אוטופים ללא מגע עם הקרקע, עם המציאות. חיינו כעם ישראל תמיד היו ויהיו קשורים בארץ, ביכולת שלנו לגלות את הקדושה במציאות. וכפי שהדגיש הרבי מקוצק על הפסוק "השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם" הדגיש הוא כדי שיעשו מהם שמים. זה תפקידנו בתור חניכי וחברי בני עקיבא, לקחת את המציאות ולהעלותה לשמים. לגלות את הצד השמימי שבכל מקום במציאות. ועל כן יצחק נדרש לא לרדת מארץ ישראל, מי שמסר נפשו על קידוש ד', מי שהיה מוכן להישחט למען גילוי שכינה בעולם, הוא זה שחייב להישאר בארץ כדי לגלות שכאן, רק כאן בארץ מתגלה השכינה, רק כאן על ידי בנייה, על ידי נטיעה של אילנות ועבודה בכל תחומי החיים מגלים שכינה בעולם ומביאים את המציאות לאושר האמיתי. מיצחק אבינו למדנו שלהיות חבר וחניך בבני עקיבא צרוב בנשמתנו עוד מאבותינו, עלינו מוטלת האחריות להמשיך ללכת בדרך זו ולחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו.