מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

פרויקט לימוד תנ”ך – יואל פרנקנבורג רכז מחוז דן, פרק כ”ח

בראשית כ"ח-

בפרקנו אנו פוגשים בפרשיית סולם יעקב. מדובר אולי אחת הפרשיות המרתקות והמפעימות בתנ"ך. אלא שהמדרש, לא מסתפק בתיאור המרטיט שפשט הפסוקים מספר לנו, ומוסיף על כך עוד נדבכים ועומקים רבים. אחד מאלו, הוא המדרש המדהים הבא:

"מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב שרה של בבל עולה ויורד של מדי עולה ויורד ושל יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אף אתה עולה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן אמר לו הקדוש ברוך הוא ואתה אל תירא אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית לא האמין ולא עלה א"ר ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש (תהלים עח) בכל זאת חטאו (לו) [עוד] ולא האמינו בנפלאותיו זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו האמנת ועלית עוד לא ירדת ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות"

אם נתמצת את המדרש במילותינו שלנו, הרי שהמדרש מספר לנו על כך שיעקב אבינו רואה בחלומו את מלכי אומות העולם עולים ויורדים בסולם. יעקב אבינו, שמבין שכך היא דרכו של עולם, לא מסכים לעלות, אפילו לאחר שהקב"ה בעצמו מבטיח לו שהוא לא ירד. עלייתו- 'עלייה עולמית' היא. ויעקב אבינו, מספר המדרש, לא מאמין. בעקבות זאת, מספר המדרש- בניו של יעקב סובלים סבל רב בעולם הזה.

קורא המדרש הממוצע, מן הסתם שואל את עצמו- האם הדרשן לא הגזים כאן? האם כך ניתן 'להפיל' את כל הסבל שסבלנו, כיהודים, במהלך ההיסטוריה- על רגע אחד, שבו יעקב אבינו איבד אמונה, בחלום? מה רוצה הדרשן לומר לנו בדברים הללו?

*

אני סבור שהקשבה נקייה למדרש, יכולה להוות פתח להבנה מעמיקה של סיפורו של יעקב אבינו בכלל, וסיפור סולם יעקב בפרט. ומתוך כך, אולי בסיעתא דשמיא, גם לסיפורנו שלנו. בני יעקב.

יעקב אבינו הוא הראשון שיורד למצרים. הראשון שהולך לחוות את חוויית הירידה, הכללית והפרטית "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף"- אומר המדרש בתחילת פרשת וישב. יעקב אבינו סופג ירידה אחר ירידה, והוא מלמד אותנו כאן משהו בנפש האדם.

נפש האדם מפחדת מירידות.

נפש האדם רוצה לעלות, אבל יש לה פחד גבהים שמונע ממנה לעלות.

ובעצם, אין כאן 'האשמה' של יעקב אבינו חס ושלום. יש כאן לימוד עמוק מיני ים, על נפש האדם. נפש האדם שאפילו אל מול הבטחה של הקב"ה עלולה להיתקף בפחד גבהים, ולהימנע מעלייה. וזה חלק מסיפורנו, בני האדם. הפחד שלנו מפני הירידה- הוא פחדו של האדם. יש בנו, בכולנו, רצון לעלות. רק לעלות. ואולי, אומר המדרש, אם נפסיק לפחד מהירידה- יהיה זה גם הפתח לעלייה...

נכון, יש במציאות גם ירידה. מלאכי א-להים יורדים בסולם. יעקב עוד יצטרך לרדת למצרים. ועוד ועוד. אבל אם נרצה להפתח לאפשרות ה'עלייה' במציאות- נצטרך להפסיק לפחד, ולהאמין. והרי מתי האמונה ממש נבחנת?

"ואמונתך בלילות"

ברגעים הקשים, בירידות, בנפילות- שם האמונה נבחנת. ומי שמאמין גם שם- הרי שהוא יכול לגלות שאפילו שם, בירידות, ברגעים הקשים- אפילו שם נמצא ה' יתברך.

ואז, מתוך אותה נפילה- ודאי שבע"ה תהיה עלייה. עלייה כל כך גדולה, שבעזרת ה', גם לא תהיה ירידה עולמית.