מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

פרויקט לימוד תנ”ך -אלחנן שטיגליץ רמ”ח הדרכה, פרק מ”ו

האהבה מקלקלת את השורה

אני לעולם לא אשכח את אותו בוקר בחול המועד סוכות שבו גלעד שליט השתחרר מהכלא ה"חמסי", וראינו את התמונות שלו בטלוויזיה, זו הייתה נקודה שבה לא האמנת שבאמת הוא הולך להשתחרר, זה היה נשמע הזוי, והנה הוא ממש יצא ושב אלינו.

בפרק שלנו קורה אחד האירועים המכוננים בכל התנ"ך כולו, יעקב ויוסף נפגשים לאחר כ22 שנה של ניתוק מוחלט, ללא שום שדר, ללא שום אפשרות תקשור, [שמעלה תהיה מדוע יוסף לא שלח ליעקב הודעה שהוא בחיים, אך זה לא ענייננו], בכל מקרה את הביטוי הראשון אנחנו מוצאים בכך שיוסף מכין את המרכבה שלו בעצמו-

בראשית פרק מו פסוק כט

וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד:

יוסף מכין את המרכבה שלו לבד, ועולה לקראת אביו, המדרש מיטיב לתאר את אשר בליבו של יוסף-

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויגש פרק מו סימן כט

כט) ויאסור יוסף מרכבתו. היא מרכבת המשנה אשר נתן לו פרעה, והלא כמה עבדים היו לו שיכולין לאסור מרכבתו, אלא מרוב האהבה אסרה בעצמו, שהאהבה מקלקלת שורת גדולה, והשנאה מקלקלת שורת גדולה...

האהבה הגדולה לאביו, העוצמה הזו מתגלה ביתר שאת כרגע, וזה מקלקל את הנורמליות, האהבה האדירה של יוסף לאביו מתפרצת כשלהבת אדירה והוא עולה לקראת אביו.

והנה אביו, יעקב, שכבר כ22 שנה לא ראה אותו, לא מתרגש כמוהו, יוסף נופל על צווארי אביו ובוכה ויעקב לא בוכה, המדרש מספר לנו שיעקב אבינו קרא קריאת שמע באותו הזמן. ולכאורה זה הדבר האחרון שצריך לעשות עתה! הבן שלא ראית במשך שנים! הבן שחשבת שחיה רעה אכלתהו, והנה הוא בחיים מולך! מדוע לקרוא קריאת שמע?

המלבי"ם מסביר-

מלבי"ם בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק כט

ולדעת חז"ל יוסף בכה ויעקב קרא ק"ש, ר"ל שגדר אהבת ה' שלא יצויר עם אהבה זו אהבת זולתו, ובאשר בעת ההיא ראוי שנתעורר בלב יעקב אהבה עצומה ליוסף אשר התאבל עליו ימים רבים, קרא אז ק"ש ורשפי אש שלהבת אהבת ה' גבר בלבו על אהבת יוסף עד שלא פנה אליו כלל, אחר שמסר נפשו במחשבתו במסירת נפש על אהבת ה', כמ"ש ר"ע כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה ואהבת את ה' מתי יבא לידי ואקיימהו, ע"כ אמר אמותה הפעם שמשתוקק למות הפעם באהבת ה' על קדוש שמו, שאין לו עוד בעוה"ז כלום...

יעקב אבינו בפגישתו עם בנו יוסף שלא נראה לעיניו במשך 22 שנה מחנך את בניו ואותנו גם במקום האנושי לגמרי, המקום האנושי הזה שדורש מהאדם לחבק את בנו, דורש גם להזכיר לשם מה אנחנו קיימים בעולם, ועל כן קרא קריאת שמע, להזכיר לנו שגם במקומות הכי מרגשים, גם במקומות הכי עמוקים של החיים יש לנו שליחות שאותה אנחנו מקיימים, ולשם מכוונים כל חיינו.

זו אמירה קשה, לקרוא קריאת שמע במקומות הכי מרגשים ולנתב את הרגש שלנו לאהבת ד' זו משימה מורכבת, אבל יעקב אבינו מחנך אותנו שהרגש גם כשהוא מתפרץ הוא צריך שהמוח ישלוט בו, שהמוח יתווה לו את הדרך לצאת בצורה הנכונה.

אנחנו מתקרבים לפורים ונכנסו לחודש אדר שמצווה בו להרבות בשמחה יותר מכל השנה, אבל שמחה זו צריכה תמיד להיות מתוך אותה קריאת שמע, מתוך אותה עוצמה של אהבת ד', מתוך עוצמת קדושה ולא מתוך חיפוש סיפוק תאוות ויצרים אפלים.

ואם יש בידך בחירה ואינך יודע אם הדרך נכונה לך או לאו, קרא קריאת שמע ובדוק עצמך האם הקדושה שורה או שמא דבר מה שאינו משליחותך בעולמך.

זו דרכו של יעקב אבינו, זו דרכו של עקיבא רבנו, וזו דרכנו כבניהם למסור נפשנו בכל אשר נלך בקריאת שמע מאהבה עצומה.