איתור סניפים וכפרי בוגרים
דרושים אנשים חולמים – בראשית לז'
האדמו"ר רבי יחיאל מאיר נסע פעם בעגלה עם חבורה של חסידים. בדרך החלו הנוסעים לדבר ביניהם, ואחד החסידים שאל את רעהו: מה אתה רוצה להיות (כשתגדל)"?
ענה החבר: "הלוואי, ואזכה להיות יהודי פשוט".
הרבי ששמע את שיחתם, הזדעזע, ואמר: כשאני הייתי צעיר שאפתי להיות מלאך, לפיכך יצאתי לפחות רבי, אבל אם היום תשאף להיות רק יהודי פשוט, לאן תגיע?!".
בחציו הראשון של פרקנו אנו נחשפים לחלומותיו של יוסף הצדיק ולקשר הסבוך בין יוסף ואחיו. אירועים אלו מעוררים בנו שאלות רבות.
מדוע יוסף מתעקש לספר על חלומותיו למרות שנאתם של האחים? מה טיבם של חלומות?
ומדוע התורה משקיעה כ"כ הרבה בהתעסקות סביב החלומות בפרק זה ובבאים אחריו?
לא לשווא נקרא יוסף 'בעל החלומות'- בדמותו ובחלומותיו מלמד אותנו שישנה מציאות גדולה ושלימה.
המאבק בין יוסף לאחיו אינו רק מאבק הנובע מקנאה אלא מאבק אידיאולוגי.
יוסף מייצג את האדם החולם, השואף, זה שפורץ את הדרך, שמוכן לקפוץ למים- הוא לא מוותר.
"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו- ויוסיפו עוד, שנוא אותו- ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי..."
יוסף חולם חלומות גדולים, שנאתם של אחיו לא עוצרת אותו מלהמשיך לחלום, מלצעוק את חלומותיו החוצה.
"והנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה..." – יוסף חולם את חלומות הגאולה, התלהבות הנעורים שבו ובטחונו באמיתות חלומותיו ובהגשמתם מניעים אותו לפעול. הוא לא מוכן להדחיק אותם ולהתכחש אליהם, הם בועטים בו ומובילים אותו לקראתם.
האחים לעומתו מייצגים את חיי המציאות, הם עסוקים בחיי השעה, רגליהם נטועות חזק בקרקע, הם אינם מסוגלים להתרומם ולחלום גבוה. המציאות היומיומית בעולם בו הם חיים מכבידה עליהם. דמותו של יוסף 'החולם' מקשה עליהם ומפריעה לשגרה היומיומית שלהם והם נאבקים בה. פעם אחר פעם הם מנסים לגנוז את החלום, להשמידו, הם אינם מצליחים לחיות איתו, נוכחותו של החלום בקרבתם מטלטלת אותם ו'מאיימת' על המשכה היציב של השגרה.
המאבק בין יוסף לאחיו מייצג את המאבק בין החלום הגדול לשגרה היומיומית, בין המציאות של לשאוף ולחיות גבוה לזו המסתפקת גם במה שלא בדיוק רצינו.
יוסף מלמד אותנו שאנו מוכרחים לחלום, בענווה גדולה ובהבנה ברורה שהכל תלוי ברצון ה' ואנו רק כלים לישועתו. עלינו לחלום כל הזמן, גם בחיינו הפרטיים וגם בחיי העם- עלינו לחלום ולשאוף למציאות שלימה, לאמת הגדולה. היא קיימת ונגיע אליה רק אם נחלום עליה.
עלינו להמשיך לחלום גם כשהאנשים סביבנו מדכאים את חלומותינו, גם כשזה נתפס כחלום רחוק ומופרך.
רק מי שיחלום וישאף לגדולות יזכה ויוביל לגדולות. חלומותינו הגדולים יהפכו מחזון למציאות, מרצון ערטילאי למציאות קרובה וברת ביצוע.
עם ישראל זקוק לאנשים חולמים, לאנשי חזון, לאנשים שמשנים מציאות.
היו אתם מזה הזן.
וכבר אמרו לפנינו "גדולים החולמים חלומות גדולים- הופכים החלומות למציאות..." (הרב משה צבי נריה)
זוהי משימתנו- אל תוותרו על החלום!