איתור סניפים וכפרי בוגרים
משה רבנו שובר את לוחות הברית מתוך הרגשת שבר נורא על העם שאמור לקבל את התורה ובמקום זה בוחר לרקוד בשמחה מול עגל הזהב ולעשות חגיגה גדולה. לאחר תקופה בפרשתנו מתבקש משה לכתוב את הלוחות השניים ולתת אותם מחדש לעם הבחירה ושואלים המפרשים איזה מהלוחות יותר גדולים וקדושים הלוחות הראשונים או השניים?
אז יש שאומרים שברור שמעלתם של הלוחות הראשונים היא יותר גדולה כי הם הרי נכתבו בידי האל ולא בידי בן תמותה, וברור שכל פעולה אנושית ולו הגדולה ביותר לא יכולה להשתוות לכתיבה האלוקית שיורדת משמים בשיא הקדושה והטהרה מן הגבורה.
אבל יש סוברים שדווקא הלוחות השניים הם יותר גדולים, כי לקבל תורה משמים זו מעלה, אבל להצליח לקום ממשבר ולכתוב מחדש את התורה שנשברה לזה נדרשת עוצמה אדירה, אין ספק שע"מ להצליח לקבל תורה משמים האדם נדרש להכשיר את עצמו ע"מ להצליח לקבל משמים את אותה התורה, אבל הבירור האמיתי יתחיל לאחר שאותה תורה נשברה, כי ברגע שאותה תורה נשברה והתרסקה אל מול המציאות הגשמית של חיי החברה, כאן יש מבחן אדיר לאדם ולחברה. כי אפשר להגיד טוב נשבר ואנחנו משלימים עם זה שיש מציאות שבורה וממשיכים לחיות עם השבר, או שאנחנו מגייסים את כל כוחות הנפש והמחשבה ומאמינים שאפשר לכתוב את הלוחות השניים מתוך נאמנות עמוקה ללוחות הראשונים שנשברו בנפילה.
אז באמת מצד אחד מדובר בלוחות מעשי ידי אדם אבל יש בהם עוצמה אדירה, יש בהם עוצמה של אמונה שמבקשת לחזור למקור למרות הכישלון והנפילה, ועל זה כבר אמרו חז"ל "במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים" כי הרי יש צדיק שהצליח לשמור על צדיקותו מיום לידתו שזו עוצמה אדירה, אבל יש כוח אדיר במי שהצליח לאסוף את השברים ולהאמין שאפשר לכותבם מחדש, לא כזלזול במה שנשבר אלא מתוך אמונה שאפשר לכתוב מחדש בצורה שתהיה נאמנה למקור בצורה היותר עמוקה. לאחר שנשברה התורה לכאורה הנזק הגדול זה לא שבירתם של הלוחות אלא בעיקר אותו ספק באמונה שבאים וחושבים אולי באמת התורה לא יכולה להופיע בשגרת חיינו, ואל מול אותה מחשבה שהשברים שוכבים על הרצפה, כעדות לחוסר היכולת לפגוש את התורה, נדרשות עוצמות אדירות לחזור ולחדש את התורה מתוך אמונה "שאלו ואלו דברי אלוקים חיים" ובכוחם להופיע בשגרת החיים של עמנו הטוב והנפלא. כי לכולם יש לפעמיים כישלון או נפילה, אבל הרץ למרחקים רחוקים יודע שעיקר כוחו ועצמתו זה להצליח לקום ולחזור לעוצמתו הראשונה.
בב"ח לתו"ע
שבת שלום
אמיר סנדלר