מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

דבר המזכ”ל

מזכ"ל בנ"ע יאיר שחל

חברים והורים יקרים, ה’ עמכם!


תנועת בני עקיבא נושאת את דגל ‘תורה ועבודה’, ובכל שנה מחנכת עשרות אלפי חברים לחיי תורה ושמירת מצוות עם מימוש פעולות מעשיות לבניין האומה והארץ.

בני עקיבא נעשתה עם השנים תנועה המקרינה בדרכה על הסביבה כולה. חברי התנועה ובוגריה מעמיקים בלימוד התורה ומשתלבים במשימת יישוב הארץ ובמשימות הביטחון בכל מרחב ארצנו. חברי בני עקיבא פעלו ופועלים בחינוך, בקליטת עלייה ובמשימות חברתיות בכל מקום שהם נדרשים לכך.

כהמשך לרבי עקיבא, שהיה בעל רוח גדולה של מסירות נפש ואהבה לכלל ישראל, תנועת בני עקיבא הייתה ותהיה כוח מוביל לגאולה שלמה.

השנה, שנת ‘”ופרצת” – מגדילים את התנועה’, אנו נדרשים להגיע ליעדים חדשים ולבנות קומות חדשות, ומתוך חיבור עמוק לאידאולוגיה שלנו לפעול בעוצמה להגדלת התנועה ומספר חבריה ולמען כל עם ישראל.


 

דבר מזכ”ל מעיתון זרעים שהתפרסם בשבת פרשת ‘שלח לך’ כ”ג סיון תשע”ז 17/6/17

חברי התנועה, ה’ עמכם!

בשבועות האחרונים נכנסנו לספר במדבר – ספר הדרך; ספר שמחבר בין דור המדבר לדור שנכנס לארץ ישראל, ספר המלמד אותנו כיצד אנו צריכים לנהוג כשאנחנו בדרך. בדרך לא תמיד הכול בטוח, בדרך האדמה יציבה פחות, אבל הדרך היא הבסיס לצמיחה, הבסיס לתנועה. בפרשתנו אנו קוראים על חטא המרגלים: חטא האנשים הטועים למרות גדולתם. מתוך הקשיים שהם מזהים בדרך, הענקים והערים הבצורות, הם מחמיצים את המטרה ומתייאשים מהיכולת להגיע אל הארץ המובטחת. כדי להתמודד עם חטא המרגלים אנחנו צריכים לחזור לשבוע שעבר, שבו קראנו על מצוות הדלקת הנרות: אחת המצוות הקבועות שבה נפתח כל יום בעבודת המשכן ובה הוא מסתיים. מוסיף רש”י על אתר שהחובה להעלות את הנרות היא עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כלומר עד שהדלקת הנרות תהיה עצמאית גם במציאות המשתנה בדרך. מדוע המצווה הזאת חשובה ומשמעותית כל כך דווקא לזמן ההליכה והתנועה? לדעתי מצוות ההדלקה מלמדת אותנו איך צריך לנהוג כשיש קשיים בדרך, כשהדרך איננה ברורה כל כך. וכשיש ספקות הדרך היחידה להתמודדות היא בהדלקת האור, בהוספת מעשים טובים בשמחה, וצריך לפעול בדרך זו עד כדי כך שהטוב יוכל להתקדם בעצמו ולפעול בעצמו טוב. גם אנחנו בחיי היום-יום נתקלים בקשיים אישיים, תנועתיים ולאומיים. לא כל המערכות הציבוריות והאישיות שלנו מתאימות לעולם הערכים שלנו, אבל אנו צריכים לפעול כפי שצריך לפעול בדרך: להדליק נר, להוסיף אור, ולא חלילה להפוך למרגלים הנבהלים מהדרך ומאבדים כיוון.

חברי התנועה היקרים,

אנו נמצאים תמיד בתנועה ובהתקדמות ומתקרבים לימי החופש, שבהם מתערערות כל המסגרות שנראות לנו יציבות. דווקא בימים אלו, שלעתים נראה שיש קשיים במימוש דרכנו הציונית-דתית, אנו חייבים להחזיק בקדושתו של אהרון הכהן הגדול, לחזור ולשוב ולחזור שדווקא בדרך חייבים להרבות אור. זו הדרך להתקדם ולקדם בה את עצמנו, את משפחתנו, את עמנו ואת מדינתנו היקרה.

בברכת חופש מלא בתורה ועבודה,

יאיר שחל