מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

תאמין שיכולים לתקן

מאת: גלעד לואיס

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | ועידה כד | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח | אחריות
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן

 

תאמין שיכולים לתקן

ביקשנו לקרוא לנושא שנת הוועידה ‘מובילים בדרך תורה ועבודה’, מכיוון שמי שיבדוק את הציונות הדתית מראשית דרכה ועד ימינו יראה שכמעט תמיד אנחנו נמצאים בעמדת המגיבים ולא בעמדת היוזמים. הדתיים נותנים מענה לבעיות שנוצרו ואינם מציעים לחדש את השלב הבא. זה קרה בסוגיית ההשכלה ונמשך בתנועה הציונית בהתיישבות ובתחום הצבאי, וזה קורה גם כיום בתחום התרבותי והחברתי. לכן יש כאן אמירה חשובה: ‘מובילים’, דוחפים קדימה. פעם טענו כלפינו שאנחנו, אנשי הציונות הדתית, הם הטרמפיסט שיושב במושב האחורי של העגלה הציונית. מאז עשינו צעד גדול ועברנו לכיסא הנהג, אחזנו במושכות וגילינו שיש לנו מה לתרום בתחומים שסללו לנו קודמינו, אולם עכשיו אנו נדרשים לשלב הבא: להגדיר את יעד הנסיעה ולא לנהוג רק לפי ההוראות של מי שיושב לצידנו, לסלול כבישים ונתיבים חדשים ולפרוץ דרכים שעדיין לא דרכו בהם לפנים. זו הובלה, הובלה בדרך תורה ועבודה.

נדגים משני אירועים כיצד נעשו מהפכות שליליות בחברה הישראלית, ועל פי דברי חז”ל, שקבעו שגדולה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות, נבין שאם אנחנו מאמינים שיכולים לקלקל, נאמין שיכולים גם לתקן.

  • בתחום הפוליטי-ביטחוני: היציאה החד-צדדית מלבנון. ב-1997, בעקבות אסון המסוקים ואחרי שנים של הרוגים במלחמת לבנון הקימה רחל בן דור עם עוד שלוש אימהות לחיילים את הארגון ‘ארבע אימהות’, ועל ידי הפגנות, החתמה על עצומות ושאר דרכים הן העלו לשיח הציבורי את שאלת הישארות צה”ל בלבנון. בשנת 2000, כשצה”ל יצא מרצועת הביטחון, הכול ידעו לומר שלאימהות ההן היה תפקיד חשוב בתהליך זה; ואם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן!
  • בתחום החברתי-דתי: היחס לקהילה הלהט”בית. עד לפני שנים לא רבות מי שהיה יוצא מהארון ומשתף בנטייתו המינית נחשב חולה, סוטה, מסכן ומנודה, צה”ל לא היה מגייס אותו ונטייתו הייתה בושה גדולה למשפחה שלו. בתוך זמן קצר המצב התהפך עד כדי כך שמי שיעז לצאת כנגד הלהט”בים ולטעון שחד-מיניות כרוכה באיסור תורה וכי משפחה נורמלית בנויה על אב ואם (שכינה שביניהם כבר מזמן הס מלהזכיר) ייחשב חשוך, גזען ולעיתים למי שעובר על החוק. שינוי דרמטי זה נוצר על ידי יצירת שיח ציבורי-תקשורתי מסיבי שיש הרבה מה לדון ולהעמיק בו, אך אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

 

תאמין שיכולים לתקן.

  • בתחום הפוליטי: ריבונות על ארץ ישראל. הגיע הזמן לומר זאת בקול רם ובשפה ברורה: חזרנו הביתה, ולא כאורחים. ארץ ישראל שלנו, ואנו רואים בחלקי יהודה, שומרון והגולן חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אין פה אזרחים סוג ב’ ואין חוקים שונים על המתיישבים. העם בשל לשמוע את הדברים האלה, ותפקידינו ליצור את השיח הציבורי. שנת ה-70 לעצמאותנו ו-50 השנים לחזרה לחלקי המולדת ממלחמת ששת הימים מזמנות לנו הזדמנות להוביל את העם בדרך תורה ועבודה ביחס לארץ ישראל.
  • בתחום האמוני-דתי: מעמד הר הבית. כיום הקשר להר הבית נתפס כרעיון הזוי ומפחיד ששייך רק לקיצוניים, לפנאטים, למשיחיים ושאר מחמאות מהזן הזה. אפשר וצריך ליצור חיבור ושיח שמחזיר את הר הבית ללב האומה, לכיסופי כל הדורות, לפסגת השאיפה הלאומית. עין לציון צופייה בארץ ציון וירושלים. יש להחזיר את הגעגועים, להדליק את הנשמה היהודית מחדש, לנער אבק של שנות אלפיים כדי שהציבור הישראלי יבקש בלי בושה ובלי רגשי אשמה את הזכות היהודית הישראלית על מקום מקדשנו. הגיע הזמן למצוא שוב את הפך הקטן בחותמו של כהן גדול שנשאר בטהרתו ולא נטמא בידי זרים.

 

מרש”י הראשון על התורה למדנו: “כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים”: כדי שאחרים ישמעו אותנו קודם כול צריך שהדברים יהיו בוערים אצל בני עמנו. ברגע שאנחנו נאמין בהם הדברים יחלחלו ויעברו הלאה. “על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים”: הנביא מבקש מאיתנו להרים את קולנו ולהשמיע את דבר ה’ לא רק בבתי המדרש ובסניפים שלנו אלא ברשות הרבים של החברה הישראלית.

 

שאלות לדיון:

  • האם אנחנו, כציונות דתית, חוששים/ ‘מתביישים’ להוביל בדרך תורה ועבודה במרחב הציבורי? למה?
  • האם אנחנו באמת מאמינים בערכי התורה ועבודה או שמא ערכים מהשקפות אחרות מצליחים לבלבל אותנו?
  • הסתכלו סביבכם על ההתיישבות הגדלה ביהודה ושומרון – האם הגיע הזמן להגיד בצורה חד משמעית. הגיע זמן ריבונות! מה המחירים של זה?
  • מה תפקידנו כלפי הר הבית? האם מי שרוצה ‘מקדש’ הוא הזוי? איך יוצרים חיבור עמוק להר הבית כ’לב האומה’?

דעתך חשובה לנו