להורדת הפעולה בפורמט PDF לחצו כאן

מהלך הלימוד:

אני ואתה (אריק איינשטיין)

אני ואתה נשנה את העולם,

אני ואתה אז יבואו כבר כולם,

אמרו את זה קודם, לפניי,

לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,

יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,

אמרו את זה קודם, לפניי,

זה לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה נשנה את העולם,

אני ואתה אז יבואו כבר כולם,

אמרו את זה קודם, לפניי,

לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

משהו חדש מתחיל (דני רובס)

משהו מתחיל, מתגלגל ברחובות 
משהו אחר יורד במדרגות 
משהו קורה, תופס לו בזנב 
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו 
מישהו מוכר עומד ומסתכל 
אמצע הרחוב ומישהו אוכל 
כמה רעשים הופכים כבר למקצב 
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו 

דברים קורים תמיד בזמן נכון 
באים הולכים בין ההמון 
את עיניי תראי, ומגע מקרי בי 
נסים קורים, הכול עוד אפשרי 
האם פתאום את תעברי?

ערב שוב יורד לעיר העסוקה 
חושך מתגנב, מונית שם מחכה 
חתול רחוב קטן גווע ברעב 
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו 
ריח מתוקים מציץ מהחלון 

שם במרחקים עולה כבר אור ראשון 
קטע של רחוב כורע מתחתיו 
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו 

דברים קורים תמיד בזמן נכון…

כל הנקודות כבר מתחברות לקו 
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו 

דברים קורים תמיד בזמן נכון…

רגע של שלווה, אני עוד פה לבד 
זוג צעיר עובר, מחזיק לו יד ביד 
מעבר לפינה פנים, חיוך רחב 
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…
מתחיל אצלי עכשיו.

• איזו תחושה השיר ‘אני ואתה’ מעלה בכם? האם הוא באמת נותן הרגשה שכל אחד יכול לשנות את העולם?
• איזו ניגודיות אפשר לראות בין שני השירים?
• במה השיר ‘משהו חדש מתחיל’ יכול לתת מענה על הבעיה בשיר ‘אני ואתה’? איך נוכל לפעול טוב יותר כדי להצליח לשנות את העולם באמת?

“לפני שנים מספר, בערב בהיר וחמים,

התקבצו כל מחדשי החידושים

והחליטו לשנות את ההיסטוריה שיצרו כשהיו בעודם בחיים.

משה החליט להתעלם מהסנה –

כי גם ככה לא ממש מתחשק לו להיות רועה של עם מקטר ומתנשא.

איינשטיין את המתמטיקה מסגר רק מעל מיטתו –

הרי גם ככה אף אחד לא מספיק חכם כמותו.

מהטמה גנדי החליט להפסיק להיאבק באלימות ובעצמאות –

הרי גם ככה הוא עצמו בעוד כמה שנים ימות.

מארי קורי הפסיקה את המחקר על קרינה –

הרי זה הורג בסוף רק אותה,

ויאיר שטרן החליט לצאת לחופשה –

כי הבריטים קצת יותר מדי מקשים על דרכי הפעולה.

וכך כל אחד ואחד בתורו, החליט בפשטות לוותר על תפקידו

ונשארו הקירות לבנים, ללא תמונות, רעיונות וספרים.

רק מחשבה אחת קטנה ועמומה – מה באמת משמעות כל המצאה?

נסו לרגע לחשוב – אם כל אותם האנשים,

היו לרגע רק על עצמם חושבים,

ואת החידוש שלהם בעולם לעצמם שומרים

אם כל מדען, מחדש, יוצר או חושב במהלך ההיסטוריה היה חי רק לעצמו,

האם אנחנו היינו יכולים היום לחיות פה?”

• דונו בשאלה שבסוף הקטע שקראתם.
• פעמים רבות אנו רוצים לשמור לעצמנו את הקרדיט על דבר חדש שהמצאנו. איך אפשר להתמודד עם הקושי הזה ולהצליח להוציא לעולם כולו את ההמצאה שלנו, ולא לשמור אותה רק לעצמנו?

“אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ד’. שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כי אם חשק טמיר אחד להכלל כולו באוצר חיים זה.

ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ, שאליו אנו עורגים, ותתן לנו חוסן ישועות” (הרב קוק, ‘אורות התחיה’).

• למה בקשירת האדם את רעיונותיו ויצירותיו לכלל, לעם ישראל, גם חייו שלמים ורעננים יותר?

הרב קוק מסביר את החשיבות של ההשתייכות למשהו גדול מאתנו, שלא להיות רק אדם פרטי לעצמי אלא לקשר את כל ההוויה שלי לשורשים הכי עמוקים שלי. שהרצונות שלי, היצירות, ההמצאות שדיברנו עליהן לא יהיו רק פרטיות, לעצמי, אלא לחבר אותן לכלל שאני חלק ממנו.

הקיץ הזה אנחנו מתעסקים בנושא ‘תנועה גדולה לעם גדול’ מתוך הבנה שאנחנו תנועה שדורשת לגדול ולפרוץ קדימה לא בשביל עצמה אלא בשביל עם ישראל, כי אנחנו חלק מהעם ולכל אחד ואחת מאתנו יש אחריות לעם שלנו.

ראינו שהדרך שלנו לפרוץ תהיה על ידי המצאות, שניצור דברים חדשים שעוד לא היו, שנגיע למקומות שעוד לא היינו בהם, שנביא את עצמנו באמת, שנפסיק להתקבע למה שאחרים כבר עשו.

כדי להצליח לשנות באמת את העולם, את המציאות שאנו חיים בה, אנחנו נדרשים להביא את מי שאנחנו, להוציא מתוכנו דברים חדשים שעוד לא נודענו אליהם, לומר דברים שעוד לא אמרו לפנינו.

עכשיו הגיע הזמן לפרוץ עם ההמצאות החוצה, אל כל עם ישראל, ולא להשאיר אותן רק אצלנו כאנשים פרטיים אלא להבין שיש משמעות גדולה יותר להמצאה שפורצת הלאה, מרחיבה את המעגלים ומגיעה הלאה לעם כולו.

בואו נזכור שהקרדיט על ההמצאה שלנו הוא לא מה שחשוב כאן; מה שחשוב כאן הוא החידוש שאנחנו הולכים להביא לעולם ויצליח לשנות במשהו את המציאות.

ומכאן היישר לפרקטיקה – בחזרה להמצאה שלכם!

חזרו ללימוד הראשון שבו הכנתם רשימה של צרכים בסביבה שלכם, בחרו צורך אחד שבו אתם רוצים להתרכז כחבריא ב’, וממנו המציאו את ההמצאה שלכם.

כתבו את הצורך שבחרתם:________________

ערכו דיון וחשבו על דבר חדש שאתם עוד לא מכירים, שעוד לא נעשה בסניף שלכם ויכול לענות על צורך זה. חשבו על ההמצאה שאתם הולכים לחדש במציאות בקיץ הזה, המצאה שתהיה לגמרי שלכם.

מובן שעליכם לוודא שיש התאמה בין ההמצאה שאתם רוצים ובין היכולות בחבריא ב’, מספר החברים וכו’.

אחרי שתקבעו ותחליטו, התחילו בתכנון עצמו:

ההמצאה שלנו בקיץ הקרוב:__________________________

איך אנחנו הולכים לבצע את זה בפועל?_____________________________________ ______________________________________________________________________________________________________________________________________

מהם הדברים שצריך להכין ולארגן? חלקו לכל אחד מחברי חב”ב תפקיד שהוא אחראי לבצע בעבור ההמצאה: __________________________________________________________ _________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

שריינו ביומנים! מתי זה הולך לקרות? _________________________________________