איתור סניפים וכפרי בוגרים
מחג הפסח ועד שבועות אנחנו סופרים לקראת מתן תורה. אחרי שנים רבות של גלות אנו חוזרים הביתה למרות האתגרים ומחדשים את הברית עם הקב”ה. יום הזיכרון עומד בתווך בין השואה הנוראה לתקומה האדירה, ובמרכזו עומדים אנשים שחירפו נפשם למען העם והארץ. בטקס זה נעמוד על המצווה ועל הזכות של להיות חיילים בצבא ההגנה לישראל דרך דמויות מפתח שפעלו כאן במהלך השנים.
טיפים לניהול הטקס:
שתפו את המסך בשיחת הזום (להסבר ראו נספח מקדים) והקרינו את אחד מהסרטונים האלה: https://www.youtube.com/watch?v=708pOpLgplY&pbjreload=10
https://www.youtube.com/watch?v=ziM5q0yetfw&t=8
פתיחה: “אנו מתייחדים עם זיכרון הנופלים, אחינו, קרובינו וידידינו, בחורים ובחורות, צעירים ומבוגרים, שמסרו נפשם על קידוש השם. הנאהבים והנעימים, מנשרים קלו ומאריות גברו. בכל שנה אנו עומדים ומבכים את אובדנם של היקרים לליבנו ומתחברים לכאב, אך השנה ננסה לגעת בעוצמות חייהם. בכוחות, בחינוך ובאידאלים שהתוו את דרכם עד כדי קידוש השם. קידוש השם העצום הזה מתגלה לעינינו מכל הסיפורים, הזיכרונות, הגבורה והאמונה.
“להדלקת נרות נשמה ואמירת פרקי תהלים הקהל מתבקש לעמוד”.
אחד המדריכים ידליק את נר הנשמה ונרות רגילים בצורת מגן דוד (ברקע יתנגן השיר “ניגון לבניה” – להקת עלמא)
חניך מנחה יקריא את תהלים פג (מזמור לאסף, נספח 1) ואת תפילת א-ל מלא רחמים (נספח 2).
חניך: “הקהל מתבקש לשבת”.
קטע 1:
“לאימא ואבא,
אני יושב בקרון שילוחים בפולין, בפינה. עברו פה אני לא יודע כמה ילדים כמוני ואנשים דומים ושונים ממני, וכולם יהודים שנקרעו מביתם, ממשפחתם, מהוריהם וילדיהם ולא ידעו לאן שולחים אותם ולאן הם הולכים. אבל אני רוצה להגיד לכם שבזכותכם אני יודע לאן אני הולך. אני הולך למדינת ישראל, המדינה שלי ושלנו, ואני מבין בזכותכם מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה”.
הדר גולדין, בן ללאה ושמחה גולדין, נחטף בעזה במהלך מבצע צוק איתן. גופתו טרם הושבה. בן 23 בנופלו. הוא כתב מכתב זה במהלך מסעו לפולין.
שירו את השיר “קדושה אני מבקש”: https://www.youtube.com/watch?v=DzEuKaZzQYQ&pbjreload=10
קטע 2:
“[…]אני מרגיש שמצד אחד אין דבר שאני רוצה בעולם יותר מלהיות איתך, לאהוב אותך ולהקים איתך בית ומשפחה, אבל מצד שני אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את הנבלים האלה מכה כזו גדולה כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע או אירוע חבלני וייקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת, נכה אותם במקום הכי כואב שיכול להיות ונהיה מוכנים לשלם את המחיר. אני מוכן להיות המחיר הזה. אל תכעסי עליי, אהובתי, אבל ברגעים כאלה הרגש הכלל-ישראלי שלך הוא זה שאמור להוליך אותך”.
גדי עזרא, בן לרוז לין וסולי עזרא, נפל במהלך מבצע חומת מגן תוך כדי חילוץ פצועים מהמערכה. בן 23 בנופלו. מכתב זה נכתב לגלית ארוסתו.
שירו את השיר “אחינו כל בית ישראל”:
https://www.youtube.com/watch?v=dRfrX9eWAAo
קטע 3:
“אם תתבונן רגע ותחשוב כראוּי על מצבנו, מצב היהודים ברוּסיה – מה יכול להיות עגוּם ורע ממנו?! […] אימתי לא סבלו שם היהודים? יד מי לא פגעה בהם?! […] בכל מקום כמעט נרדפים הם. היהודים, דורות על דורות. שנוּאים ובזויים הם. לשון היהודים בשפל המדרגה. תרבות יהודית אינה קיימת כּמעט. יש רק שעבּוּד מדכּא, והוא, בכל כּובדו לאין נשׂוֹא, מעכּב את החיים ובוֹלם אותם. הגיעה לנו השעה להיות עם עומד ברשות עצמו. קצנו להיות מפוּזרים בין הגוֹיים השונים ולשמש להם כלי משחק קל. אנו חייבים להתאחד ולהיות גוף אחד. שם, בארץ ישראל, לא נהיה תלוּיים באחרים; שם נעשה לנו בעצמנו את הטוב ואת הרע. נחיה נא במחיצתנו אנו!”
יוסף טרומפלדור, בן פידוסיה וזאב טרומפלדור, נפל במהלך הקרב על תל חי, י”א באדר תר”ף. בן 40 בנופלו. מכתב זה נשלח להוריו בשעה שהצטרף לחלוצים שבארץ ישראל.
הקרינו את הסרטון הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=jbxAZnW4HjI
שיר זה נכתב לזכרם של איל, גיל-עד ונפתלי, שלושה נערים שנרצחו באירוע חטיפה בגוש עציון, ט”ו בסיוון תשע”ד.
קטע 4:
“מהות החיים המגויסים לטובת האידאל האלוקי העליון, הכולל ומקיף כולם, ורק בגלל שפעמים דורש גם להקריב חיים (אתה מקבל טעם לחייך). גבורה – מתוך אותה גבורה של ריצת חילוץ פצוע, צריכים אנו, דווקא בגלל שקשה, להתמלא עוז ושמחה. להצטרף לנשמת ישראל שבשעות אלו מפציעה אורה ומעלה אותנו כולנו כאחד אל מהות חיינו”.
יהונתן נתנאל, בן למלכה ועמוס נתנאל, נפל במהלך מלחמת עופרת יצוקה. בן 27 בנופלו. פתק זה, ובו דברים לזכר חברו שמואל וייס הי”ד, נמצא בכיסו של יוני.
שירו יחד את השיר “אנא בכוח”: https://www.youtube.com/watch?v=70I6ihs1xoA
קטע 5:
“[…]היום כשאני נמצא בצבא בתור ‘מפקד’ […] אני רואה את החשיבות בחינוך החיילים מאז שהם מתגייסים. לא כל אחד בא עם חינוך טוב מהבית […] יצא לי לשאול את עצמי הרבה פעמים מה יקרה אם יום אחד גם אני איעלם, איזה חור (קטן, גדול) יישאר? האם באמת נפלתי במטרה להגן על המולדת […] אני נמצא עכשיו במרחק של שבועיים מסוף הקורס […] תמיד צריך לזכור: ‘אתה מגן על המדינה ולא המדינה עליך’“.
רפנאל ברוך מוסקל, בן לריבה-רבקה ומשה שלמה מוסקל, נפל במהלך מלחמת לבנון השנייה. בן 21 בנופלו. הקטע נמצא בחפציו לאחר מותו.
שירו יחד את השיר “החול יזכור”: https://www.youtube.com/watch?v=Z06i4ZZNIaA
קטע 6:
“יש קשר ישיר בין תקופת השואה לבין הקרבות האלו, והקשר הוא שבשואה לא יכלו היהודים להגן על נפשם, ואילו פה אנחנו במדינה עצמאית ואנו אחראים לגורלנו, ואנו נלחמים על גורלה של מדינת ישראל”.
דרור בר, בן ללאה ומוליק בר, נפל במהלך מבצע חומת מגן, כ”ז בניסן תשס”ב. בן 28 בנופלו. דברים אלו אמר דרור לחייליו ביום השואה, ערב נפילתו.
שירו את השיר “אל ארץ צבי”: https://www.youtube.com/watch?v=K-Z0DOH25wU
קטע 7:
“[…]עוד מצפה לכם דרך ארוכה וקשה, שאני בטוח שתעברו אותה בלי בעיה ותמשיכו להיות הכי טובים, אם זה באימונים הקשים ושבועות השטח באימון המתקדם ואם זה בקו בפעילות השוחקת. תמיד! הכי טובים עם ראש מורם ועם חיוך שתמיד יישאר על הפנים ועם שאיפות תמיד ללמוד ולבצע תרגילים, אימונים, פעילויות ומבצעים. כל זה יהיה לכם קל מאוד לעשות, זה יבוא לכם בטבעיות, רק אם תדעו את התשובה לשאלה ‘למה?’ אותה שאלה שתמיד צצה בראשו של כל לוחם ברגעים הפחות נחמדים. למה אני כאן ולא בבית? למה אני צריך לרוץ? למה שוב יש בראור, בוחן מסלול? למה לי לשמור ארבע-ארבע? אין-ספור שאלות, והתשובה האחת צריכה להיות תמיד תלויה בליבו של כל אחד מכם, והיא בסופו של דבר אנחנו כאן כדי להגן על המדינה שלנו, ואם לא נעשה את זה ולא נהיה מאומנים, חזקים, איתנים, מקצועיים וערכיים, כנראה שלא נבצע את זה על הצד הטוב ביותר”.
ארז עידן, בן למלכה ועמי עידן, נפל במהלך פעילות מבצעית ביום כ”ד בתשרי תשס”ד. בן 20 בנופלו. דברים אלו לקוחים מדברים שאמר לפקודיו בעת סיום הטירונות.
הקרינו את הסרטון הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=1G5ZB8CWsHQ
שון מונדשיין, בן לנינט ומנחם מונדשיין, נפל במהלך מבצע צוק איתן. בן 19.5 בנופלו. שון עלה לבדו ארצה כדי לשרת בצה”ל. את מילות השיר הזה כתב במכתב פרדה למשפחתו.
מספר שעות לפני הפעולה דיברנו על כל מיני מקרים שונים שיכולים לקרות לנו ומה נעשה בכל אחד מהמקרים. בעקבות תקרית המטוס המצערת שקרתה שבועיים לפני כן, שבה נורה טיל על מסוק ונהרגו חמישה חיילים, נוצר איזה חשש מהטיסה במסוקים מעל לבנון. בעקבות כך שאל אותי עמנואל: “מה אתה עושה במידה וחס וחלילה המטוס שלנו חוטף טיל ונשארות לך חמש שניות לחיות על ההתרסקות?” עניתי לו: “לא יודע. אני משער שאהיה מאוד עצוב ומפוחד, אעצום עיניים ואחכה שזה יגמר כמה שיותר מהר ובלי הרבה כאב”. עמנואל חשב רגע ואמר: “מה שאני אעשה זה מה שאתה צריך לעשות. זה להגיד “שמע ישראל”.
הסתכלתי עליו ואמרתי לו: “מה זה ייתן לך? הרי בכל מקרה שנייה אחרי זה המטוס יתרסק וכולנו נמות”. ואז אמר לי עמנואל משפט שמלווה אותי עד עכשיו וימשיך ללווות אותי כל חיי: “אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות האלה משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, משמע שלכל החיים שלו יש משמעות”.
עמנואל מורנו, בן סילוויאה ואילן שלמה מורנו, נפל במהלך מלחמת לבנון השנייה. בן 35 בנופלו. את הסיפור הזה סיפר חברו למבצע שבו נהרג עמנואל.
את השיר הזה כתב אודי דוידי בהשראת סיפור זה:
https://www.youtube.com/watch?v=kvt427p8GGs
קטע סיום:
“בחייהם ובעיקר במותם קידשו וקיימו אותם אלפי חיילים בעלי כיפות וללא, נשים וגברים, את מצוות הבורא, ועל מעלתם נספר מתוך סיפור ששמעתי לפני שנים רבות על מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק וקדוש לברכה, ששאלו אותו כמה בחורים מישיבת קול תורה, ישיבה שעמד בראשה, אם כדאי וחשוב ללכת להתפלל בקברי התנאים בצפון הארץ. ענה להם מרן זצ”ל: ‘לא רחוק מכאן, במרחק הליכה, יש בית קברות של קדושים וטהורים. שם אתם יכולים להתפלל’. כוונת רבי שלמה זלמן הייתה לבית הקברות הצבאי שבהר הרצל, הסמוך מאוד לישיבת קול תורה בבית וגן בירושלים. דבריו של מרן זצ”ל אינם צריכים הסבר. תהא נשמתם הטהורה צרורה בצרור החיים” (הרב נחמיה רוטנברג).
נספח 1 –
תהלים פג – מזמור לאסף
א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף:
ב אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:
ג כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:
ד עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:
ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ:
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים:
ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:
ט גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה:
י עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן:
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ:
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:
יד אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ:
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:
טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:
יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה’:
יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:
יט וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה’ לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
נספח 2 –
תפילת אל מלא רחמים ליום הזיכרון לחללי צה”ל
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוכֵן בַּמְּרומִים,
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,
לְנִשְׁמות חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמות יִשְׂרָאֵל,
וְכָל הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכות הָעָם שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכות יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלהִים,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם.
יְיָ הוּא נַחֲלָתָם,
בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם,
וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן