מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

תלמוד המביא לידי מעשה

סוג הפעולה
דף לימוד | עשייה
מתאים לגיל
הרא"ה | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד חצי שעה
נושא
ופרצת - נושא תשע"ז | תנועה גדולה לעם גדול | אכפתיות | נתינה | לימוד תורה
  • פעולה ממערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

להורדת הלימוד בפורמט PDF לחצו כאן

 

מהלך הלימוד:

המטרה בקיץ הזה היא שנצא לעשות. אם כך, למה אנחנו מקיימים בית מדרש? מה הקשר בין הלימוד בסניף ובין העשייה בחוץ?

ננסה להבין כיצד הלימוד מוביל אותנו בצורה ישירה לעשייה שהיא עשייה מלאה ונכונה יותר!

 

קראו את המקור שלהלן והיעזרו בשאלות המובאות אחריו:

“אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והביכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.

אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם(משנה, פאה א, א).

 

  • מה הכוונה בביטוי “אין להם שיעור”?
  • מהי כוונת המשנה באמרה “אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא”?
  • מדוע “תלמוד תורה כנגד כולם”? מה מיוחד בלימוד תורה דווקא?

 

ותלמוד תורה כנגד כולם כי בת”ת (תלמוד תורה) יזכה האדם בכל זה שהתלמוד מביא לידי מעשה(פירוש עיקר תוספות יום טוב).

 

  • מה מחדש לנו התוספות יום טוב? מה פירוש הביטוי “ותלמוד תורה כנגד כולם”?
  • “שהתלמוד מביא לידי מעשה” – באיזה סוג של מעשה מדובר פה לדעתכם?

 

בגמרא במסכת שבת מסופר על רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי שישבו ודיברו על מלכות רומי. ר’ יהודה שיבח את מעשיהם, ר’ יוסי שתק ור’ שמעון גינה את המלכות. הלך יהודה בן גרים, ששמע את השיחה, והלשין עליהם. בעקבות השיחה הוחלט שרבי יהודה, שהילל את המלכות – יתעלה, רבי יוסי, ששתק – יגלה לציפורי ורבי שמעון, שגינה – ייהרג.

קראו את המשך הסיפור:

הָלַךְ רַ’ שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ וְנִתְחַבְּאוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. כָּל יוֹם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְבִיאָה לָהֶם פַּת וְכַד שֶׁל מַיִם וְסָעֲדוּ.

כְּשֶׁגָּבְרָה הַגְּזֵרָה אָמַר לִבְנוֹ: נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן, שֶׁמָּא יְצַעֲרוּהָ וּתְגַלֶּה.

 

הָלְכוּ וְנִתְחַבְּאוּ בִּמְעָרָה. נַעֲשָׂה נֵס וְנִבְרָא לָהֶם חָרוּב וּמַעְיָן, וְהָיוּ פּוֹשְׁטִים בִּגְדֵיהֶם וְיוֹשְׁבִים עַד צַוָּארָם בַּחוֹל.

כָּל הַיּוֹם עָסְקוּ בַּתּוֹרָה: בִּזְמַן תְּפִלָּה הָיוּ מִתְלַבְּשִׁים וּמִתְעַטְּפִים וּמִתְפַּלְּלִים, וְאַחַר כָּךְ הָיוּ חוֹזְרִים וּפוֹשְׁטִים בִּגְדֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְלוּ.

 

יָשְׁבוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּמְּעָרָה. בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה, אָמַר: מִי יוֹדִיעַ לְבֶן יוֹחַאי שֶׁמֵּת הַקֵּיסָר וּבָטְלָה גְּזֵרָתוֹ?

יָצְאוּ וְרָאוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהֵם חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים.

אָמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה! כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים עֵינֵיהֶם מִיָּד נִשְׂרָף,

יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לְהַחֲרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם? חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם!

 

חָזְרוּ וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמְרוּ: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנֹּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם! יָצְאוּ וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה.

עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה רָאוּ זָקֵן אֶחָד כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ שְׁתֵּי חֲבִילוֹת שֶׁל הֲדָסִים וְרָץ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

אָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ לָמָּה לְךָ?

אָמַר לָהֶם: לִכְבוֹד שַׁבָּת.

– וִיהֵא דַּי לְךָ בְּאֶחָד.

– אֶחָד כְּנֶגֶד “זָכוֹר” (שמות כ, ז) וְאֶחָד כְּנֶגֶד “שָׁמוֹר” (דברים ה, יא).

אָמַר לוֹ רַ’ שִׁמְעוֹן לִבְנוֹ: רְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְווֹת עַל יִשְׂרָאֵל.

נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם (על פי בבלי, שבת, לג ע”ב–לד ע”א).

 

  • מה היה קשה לרבי שמעון בר יוחאי ולבנו ביציאתם הראשונה מהמערה? מדוע נשרף כל מה שראו?
  • הסבירו במילים שלכם מה התרחש ביציאה השנייה שלהם מהמערה. מה ההבדל בין היציאה השנייה ובין היציאה הראשונה?

 

רבי שמעון בר יוחאי ואלעזר בנו היו שקועים בלימוד תורה לזמן ארוך מאוד. ביציאתם הראשונה מהמערה הם אינם מבינים כיצד ייתכן שיש אנשים העוסקים במשהו מלבד התורה, וחוסר ההבנה הזה גורם להם לשרוף את כל מה שהם רואים. הם נמצאים בעולמות עליונים, שבהם התורה היא הכול ואין מקום למעשה, אך בת הקול היוצאת אומרת להם שהעולם הזה הוא אחר, בעולם הזה המעשה הוא הכרחי ובלעדיו ייחרב העולם.

ביציאתם השנייה מהמערה היחס של רשב”י ובנו לעולם רך יותר. הם אינם שורפים את כל מה שהם רואים. מה גורם לכך? הם מבינים את המקום של המעשה בעולם. הם מבינים שבעולם הזה נדרש שילוב בין עולם התורה לעולם המעשה. אנשי המעשה מחוברים לתורה לא על ידי לימודה בלבד אלא על ידי לימוד תורה שבא לידי ביטוי במציאות היום-יומית והאנושית.

“וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת (בראשית ב, א–ג).

 

  • הפסוקים הללו מופיעים כסיכום לתיאור בריאת העולם. מה אתם לומדים מפסוק ג?
  • איך השביתה ביום השבת והמלאכה בששת ימים קשורה למה שלמדנו על היחס הראוי בין הלימוד למעשה?

1 סירה

דעתך חשובה לנו