מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

צרכים מיוחדים

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
קבלת השונה | חודש יובל
  • מתאים ליום חול
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בתחילת המערך נברר את המונח ‘צרכים מיוחדים’ ונכיר את שבטי יובל הפעילים בתנועת בני עקיבא.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יכירו את המונח ‘צרכים מיוחדים’.
  2. החניכים יבינו שלכל אחד ואחת יש צרכים ייחודיים משלו.
  3. החניכים ישמעו על פעילות שבטי יובל בבני עקיבא.

 מקורות להרחבה:

1 אנשים עם מוגבלויות בישראל – עובדות ומספרים  2 מי הם ילדים עם צרכים מיוחדים?

3 איך משחקים KAHOOT? הסבר בעברית מיוטיוב

 

ציוד נדרש:

כדור, מחשב ל-KAHOOT, עטים, שאלונים אישיים (נספח 2), פתקים חתוכים (נספח 3), אמצעים להקרנת הסרטון של שבט יובל (ברקו ומחשב)

 

גוף הפעולה:

 

1. היכרות עם המושג ‘צרכים מיוחדים’

 

התחילו במשחק אסוציאציות – זרקו כדור ואמרו לכל חניך שהכדור מגיע אליו לומר את הדבר הראשון שעולה בראשו. לחלופין, אם החניכים שלכם צריכים עוד הכוונה, אמרו בכל פעם מילה אחת מהמילים שלהלן, וכל חניך שהכדור נזרק אליו יאמר את האסוציאציה – המילה הראשונה שעולה בראשו בהקשר זה.

המילים: עיוורון, פיגור, נכה, הנגשה, חינוך מיוחד, צרכים מיוחדים, שונה, אוטיזם, תסמונת דאון.

עברו למשחק שבו כל מיני נתונים על בעלי צרכים מיוחדים ועל שבטי יובל.

בשבטים שיש בהם בעלי סמארטפונים – שחקו KAHOOT.

 

איך משחקים?

4נכנסים לאתר KAHOOT ומחפשים את החידון ששמו ‘בני עקיבא – שבוע יובל’, או סורקים את  הברקוד עם הקישור לאתר KAHOOT. בתוך ‘שבוע יובל – פעולה’ לחצו על Play ותקבלו קוד למשחק.

 

שאר החניכים ייכנסו דרך הסמארטפון שלהם ל-KAHOOT (דרך האינטרנט: kahoot.it או דרך היישומון), יכניסו את הקוד שקיבלתם ותוכלו להתחיל לשחק ממש כמו אחד נגד 100.
לכל שאלה יש ארבע תשובות אפשריות, וכל חניך יענה את התשובה הנכונה לדעתו.

לשבטים שמשחק עם סמארטפונים מתאים להם פחות – שחקו משחק טריוויה של ‘נכון או לא נכון’ (נספח 1). חניכים שחושבים שהתשובה נכונה ירימו את יד ימין, וחניכים שחושבים שהתשובה איננה נכונה ירימו את יד שמאל.

 

2. הצורך שלי

בשלב זה נברר את הצורך הקיים אצל כל חניך וחניכה ונבין שלכל אחד ואחת מאתנו יש צורך משלנו ויש מוגבלות משלנו.

חלקו לכולם דף שאלון אישי, והם ימלאו בו את פרטיהם (נספח 2).

תנו לכל חניך בתורו פתק מרשימת הפתקים (נספח 3), וכל חניך יצטרך לומר האם הוא יכול לעשות את מה שכתוב בפתק או לא, ואם לא – מה מונע ממנו לעשות זאת ומה יוכל לעזור לו לעשות זאת.

גלו לחניכים שבפתקים יש משימות שהסביבה מונעת מאתנו לעשות; משימות שחלקנו יכולים למלא וחלקנו לא, לדוגמה ‘לגדל כלב’ – יש בתים שמגדלים בהם כלב ויש בתים שלא; משימות שאי-אפשר למלא מאחר שאנחנו בני אדם, כמו ‘לעוף’, ומשימות שעם עזרה נוכל למלא, לדוגמה אוכל ‘להיות צייר/ת’ –  אם אלמד ציור באופן מקצועי.

סכמו את החלק הזה ועשו סבב שבו כל חניך וחניכה יאמרו מה הכי קשה להם ומה הם הכי אוהבים לעשות מתוך הדף שמילאו (נספח 2). דברו על כך שלכל אחד יש קושי משלו וצורך משלו, וגם את מה שהוא הכי אוהב לעשות והכי טוב בו. אחד צריך עזרה בלהכין אוכל, מישהו אחר במתמטיקה, ההוא בספרות, לזה קשה לקלוע לסל וכו’, ובה בעת לכל אחד משהו שמיוחד אצלו, שהוא טוב בו ויכול לעזור לאחרים בו.

קראו לחניכים את הקטע ‘יופי של דני’ (נספח 4) והדגישו את הקטע הזה:

“תראי” אומר לי דני, “בעצם כולנו מוגבלים. רק שיש כאלה יותר ויש כאלה שקצת פחות. הנה את”, הוא אומר לי, “לא היית רוצה לפעמים לעוף? כמו ציפור? הנה לגבי הציפור את מוגבלת.

אין לך כנפיים… את רק יכולה ללכת על פני האדמה, צעד אחר צעד. ואני לעומתך לא יכול ללכת מהר כמותך, או לדבר ברור, או לחתוך בסכין לבד, כולנו מוגבלים”, אומר דני, ” רק שיש יותר ויש מעט. את מבינה?” הוא שואל אותי.

 

3. שבט יובל

5הקרינו את סרטון התדמית של שבט יובל בסקירת הברקוד, או כתבו בשורת החיפוש של יוטיוב ‘שבט יובל בני עקיבא’.

 

אפשר גם להוסיף מידע מתוך אתר בני עקיבא (נספח 5).

 

שאלו את החניכים:

← מה היה בסרטון?

← מי ידעתם על שבט יובל?

בסניפים אשר יש בהם שבט יובל  שאלו:

← האם המפגש עם חניכי שבט יובל שינה לכם דעות קדומות על האוכלוסייה של בעלי הצרכים המיוחדים?

 

הצעה למפגש:

כעת, אחרי שהכרתם את המונח ‘צרכים מיוחדים’ ואת שבטי יובל, הגיע הזמן לערוך מפגש. בסניפים שיש בהם שבט יובל ערכו אתם פעולה משותפת והתאימו אותה לכלל החניכים בעזרת מדריכי יובל.

בסניפים שאין בהם שבט יובל תוכלו ללכת למפגש במועדוניות או להזמין אליכם לסניף עמותות העוסקות בחינוך המיוחד.

 

סיכום

הזכירו לחניכים שאתם נמצאים בשבוע יובל, ובפעולה הכרתם את המושג ‘צרכים מיוחדים’ ואת שבטי יובל. בהמשך תעסקו בנושא זה גם בפעולות וגם במסגרת חברי הסניף כולו.

 

נספחים

 

נספח 1 – שאלון ידע בנוגע ללקות:

 

פיגור שכלי

  • פיגור יכול להיות מולד או להיגרם עקב פגיעה סביבתית, כגון חבלה או זיהום. נכון.
  • כ-3% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מפיגור שכלי. נכון.
  • פיגור נקבע על פי מראה האדם כשהוא נולד. לא נכון.
  • פיגור שכלי הוא מונח כללי המתאר פיגור בהתפתחות השכלית. נכון.
  • לבעלי פיגור שכלי רמת משכל נמוכה עד כדי כך שכמעט שאין להם רגשות. לא נכון.
  • כל בעל פיגור שכלי איננו יודע קרוא וכתוב. לא נכון.
  • פיגור שכלי עובר בגנים עקב כרומוזום אחר פחות או נוסף שיש בגוף. לא נכון.

 

אוטיזם

  • אוטיזם הוא מחלה הנגרמת מהתפתחות שאינה תקינה. לא נכון.
  • משמעות השם אוטיזם היא ‘בתוך עצמי’. נכון.
  • אוטיזם נקבע ברגע שהילד נולד. לא נכון.
  • לכל בעלי אוטיזם רמת משכל גבוהה עד כדי כך שהם נחשבים גאונים. לא נכון.
  • כל בן אדם שיש לו אוטיזם איננו יודע קרוא וכתוב. לא נכון.

 

לקויות למידה

  • רוב הילדים בעלי הלקויות למידה הם בנים. נכון.
  • לקויות למידה הן תופעה החולפת בגיל מסוים. לא נכון.
  • הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בעיקר בקושי לזכור דברים. לא נכון.
  • לבעלי לקויות למידה רמת משכל נמוכה יותר מלשאר האוכלוסייה. לא נכון.
  • ילדים בעלי לקויות למידה מתקשים בהכרח ללמוד קרוא וכתוב. לא נכון.

 

נכות פיזית

  • פחות מ-5% מבתי הספר בארץ מותאמים לאנשים בעלי נכויות פיזיות. נכון.
  • נכות יכולה להיות מולדת או להיגרם עקב פגיעה, כגון חבלה או זיהום. נכון.
  • פחות מ-12% מבעלי הנכויות משולבים בשוק העבודה בארץ. נכון.
  • בדרך כלל בעלי נכות יהיו גם בעלי אינטליגנציה נמוכה יותר. לא נכון.
  • לבעלי נכויות פיזיות משלמים את כל ההוצאות (כיסא גלגלים וכו’). לא נכון.
  • רוב הנכויות הפיזיות עוברות בתורשה. לא נכון.

 

נספח 2 – שאלון עצמי

 

השם שלי____________

אני בשבט __________________

מה שאני הכי אוהב/ת לעשות _____________

מה שאני הכי אוהב/ת לאכול ____________

מה שהכי קשה לי לעשות _____________

 

נספח 3

 

לעוף

להכין שיעורי בית

ללכת לטיול

לטוס לבד לארצות הברית

לעשות השבוע את שביל ישראל

להופיע בקיסריה

לפגוש את אברהם אבינו

להיות צייר/ת

להמציא סטרט-אפ

לגדל כלב

 

נספח 4 – סיפור

 

יופי של דני / אסתר קל

“מה שלומך?” אני שואלת את דני.

“יופי!” מחייך אליי דני ומנענע את ראשו בחביבות.

“איך בעבודה?” אני שואלת אותו.

“יופי!” עונה דני.

“ואיך ככה בכלל?”

“יופי” הוא אומר.

אני צוחקת, “יופי של דני”, האם אין דברים שמרגיזים את דני? מה דני הוא מלאך? איך יכול להיות שתמיד יופי לו?

טוב דני הוא לא מלאך, אבל דני יודע שמדברים קטנים לא צריך להתרגז. ודני יודע להבדיל מהו דבר גדול ומהו דבר קטן. “והרוב בחיים הם דברים קטנים”, אומר דני.

“אז מהם הדברים הגדולים?” אני מקשה.

“הדברים הגדולים”, אומר דני, “זה ככה: יש כאלה שאפשר לשנות אותם. ויש כאלה שאי אפשר לשנות, ושוב אין בעיות. אי אפשר לשנות למשל”, אומר דני, “אם נולדת עם עיניים כחולות ולא חומות, אי אפשר לשנות, למשל, אם נולדת נכה”.

וכזה הוא דני.

הרופאים אמרו ש”אין מה לעשות. דני לא ילך לעולם!” – והוא הולך. לאט, בקושי, במאמץ, אבל הולך.

הרופאים אמרו: “זה אבוד, דני לא יוכל להשתמש בידיו, והוא לא יוכל לארוג ליד מכונת הנול”, אבל דני אורג. לאט, בקושי, אבל אורג ונהנה.

הרופאים אמרו: “אתה לא תוכל לעזוב את המוסד ולהיות עצמאי, לגור לבד בחדר בעיר. אתה צריך שיסייעו לך בכל: להתלבש להתרחץ, לסדר את המיטה, לאכול”. אבל דני גר לבד בחדר שבקצה העיר. והוא מתלבש לבד, מתרחץ בעצמו, קורא הרבה וכותב מכתבים לחברים.

טוב, על מנת שדני יספיק להיות מוכן. לבוש ורחוץ, המיטה מסודרת והבגדים במקום, והכל לשעה 7 בבוקר, כשתבוא ההסעה לקחת אותו אל מפעל האריגה של הנכים, צריך דני לקום כל יום בשעה 4:30 בבוקר. כשאתה יכול להיות מוכן ברבע שעה זה לא “קונץ”. ה”קונץ” הוא שאתה לא יכול כל אלה ובכל זאת להיות מוכן מצויד בתיק על הכתף ובמצב רוח טוב וקדימה ליום עבודה.

הרופאים אמרו: “הוא לא יחיה! הוא לא יחזיק מעמד!” אבל דני חי ועובד, והולך לתיאטרון ומצלצל אליי בטלפון ואומר: “מה שלומך? פשוט התגעגעתי לשמוע את קולך, ואיך את מרגישה?” ואני נאנחת ואומרת: “כל-כך קשה לי דני, הנה תראה בעצמך, לא הספקתי להגיע לתופרת, ולא גמרתי לנקות את הבית, ואני עוד צריכה לקפוץ אל המכבסה, ועוד יש לי חתונה בערב…”

ודני אומר לי: “אלה דברים קטנים. תנוחי מעט, ואחר תעשי דבר אחר דבר, והכל יסתדר, תראי!”

הרופאים אמרו: “דני לא ידבר”, אבל הוא מדבר, לאט ובקושי, אבל כל אלה שאוהבים אותו, מבינים אותו, וכדאי לדבר עם דני. מפיו אתה יכול לשמוע את הביקורת האחרונה על ספר או הצגה, על כל סרט טוב. דני יושב בבית וקורא על כל הדברים שמתרחשים בעולם. ואם דני אינו יכול להגיע בעצמו לכל מקום בעולם (ומי כן?) הוא פשוט מביא את העולם אליו הביתה – ויופי!

נכון, במכונת הנול, שדני אורג עליה שטיחים, יש כאלה שמספיקים יותר ממנו. כפול! אבל החשוב הוא שכל אחד יעשה כמה שהוא יכול, ביושר ובכל הלב, לא?

“תראי”, אומר לי דני, “בעצם כולנו מוגבלים. רק שיש כאלה יותר ויש כאלה שקצת פחות. הנה את”, הוא אומר לי, “לא היית רוצה לפעמים לעוף? כמו ציפור? הנה לגבי הציפור את מוגבלת.

אין לך כנפיים… את רק יכולה ללכת על פני האדמה, צעד אחר צעד. ואני לעומתך לא יכול ללכת מהר כמותך, או לדבר ברור, או לחתוך בסכין לבד, כולנו מוגבלים”, אומר דני, ” רק שיש יותר ויש מעט. את מבינה?” הוא שואל אותי.

יותר מכל אוהב דני ספרים ועיתונים וחברים. אם רצונך לשמח את דני, הבה לו ספר ובוא אליו לביקור. אין יום של חג, שדני איננו הולך לתיאטרון או לקולנוע. (אבל למה בתיאטראות הגדולים אין מעליות לנכים?!) כן. המדרגות הן האויב הגדול של דני. אבל אין בעיה. דני בא שעה לפני ההצגה ומתחיל לעלות במדרגות – ומגיע.

האנשים הבריאים תמיד עסוקים. אין להם זמן ואין להם כוח. רק לפעמים הם מזמינים את דני במכונית שלהם לטיול. ודני אוהב לראות. כל דבר מעניין אותו. דני לא כועס על אף אחד, הוא מבין, מבין וסולח. כי אלה הם, כבר אמרנו, הדברים הקטנים.

ולמה אני אוהבת את דני?

מפני שהוא תמיד מחייך, גם שקצת עצוב לו, והוא אומר: “יופי!” כדי שלא להעציב אחרים; ומשום שדני אוהב לעזור לאחרים. כי יש כאלה שאפילו קשה להם יותר מאשר לו, הוא אומר.

“הלו דני, מה שלומך?” אני שואלת אותו בטלפון.

והוא עונה בחיוך: “יופי!”.

 

נספח 5

 

שבטי יובל הם שבטים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הפועלים בתנועת בני עקיבא ככל שבט אחר. החניכים, דתיים ושאינם דתיים, משתתפים בפעילות קבועה בסניפים באמצע שבוע ובשבת וכן משתתפים בפעילויות התנועה הכלליות: מסעות, מחנות, נטיעות, חודש ארגון, התנדבויות ועוד.

שבט יובל הוקם ברעננה בשנת 1997 בשיתוף מחלקת הרווחה בעיר, בעקבות פנייה של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלו לא זכו למסגרת חברתית מתאימה.

בישראל יש כ-200,000 ילדים בעלי צרכים מיוחדים, רובם לומדים במסגרות החינוך המיוחד. לילדים אלו אין מסגרת חברתית מעבר לשעות הלימודים. הם נדחים מחברתם של ילדים בני גילם ולא תמיד זוכים גם למסגרת חברתית מיוחדת בעבורם. בנוסף, מי שאינו מכיר באופן אישי ילד בעל צרכים מיוחדים, מגלה לעתים קרובות רתיעה מקשר עם ילד הנחשב שונה.

כשנולד ילד בעל צרכים מיוחדים משתנה האיזון בבית וההורים נדרשים להשקיע שעות רבות עד מאוד בגידול הילד ובטיפוחו. גם האחים מושפעים מהימצאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים בבית. תחושות בושה וחוסר נוחות לצד אהבה גדולה עשויות ללוות הן את ההורים והן את האחים.

השונות, הדחייה והקושי שמלווים את הילד בעל הצרכים המיוחדים גורמים להתפתחות דימוי עצמי נמוך וחוסר אמון ביכולותיו. החיבור לסניף, הגאווה, השייכות, הבקשות לפתוח עוד ועוד שבטים, ההתעניינות ההולכת וגוברת בשבטי יובל, כל אלו מעידים ולו במעט על ההצלחה של יובל.

 

מטרות שבטי יובל:

  1. מענה ערכי וחברתי בקהילה – במקרים רבים תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד סובלים מבדידות חברתית בשעות אחר הצהריים. מפגש חברתי מתרחש בין חניכי השבט ובין עצמם ובין חניכי השבט לשאר חניכי הסניף. לעתים קרובות ילדי החינוך המיוחד מתקשים בתחום הכישורים החברתיים, ומדריכי השבט מתמקדים בתחום זה.
  2. יצירת תהליך של שינוי עמדות ביחס לשונה בחברה בקרב חניכי הסניף והסביבה – סטיגמות ודעות קדומות ביחס לשונה מחדדות את תחושת הפחד והרתיעה ממפגש כזה. שבטי יובל הם חלק בלתי נפרד מהסניף ומאפשרים לחניכים לגדול עם השונה כדבר מובן מאליו. בכל סניף מוגדר שבט תאום לשבט יובל, ונערכות אתו פעולות משותפות.
  3. סיוע למשפחתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים – הפעילות בבני עקיבא מאפשרת להורים להתפנות ביום ובשעה קבועים, בידיעה שהילד נמצא בידיים טובות. יתרה מכך, החיבור לסניף מאפשר לאחים לראות לפעמים את הילד בעל הצרכים המיוחדים באור שונה. הוא כבר אינו האח השונה שנמצא בבית כל היום אלא חניך בתנועה, שהמדריכים שהם נושאים אליהם עיניים מתייחסים אליו בכבוד, אוהבים אותו ומקשיבים לו.
  4. יצירת תחושת ביטחון ודימוי עצמי גבוהים אצל החניכים – שבט יובל משמש חממה בעבור החניכים ומאפשר להם לחזק את תחושת הדימוי העצמי ואת הביטחון. חניכים שלא היו מסוגלים להשתלב בשבט רגיל ולמדו ביובל את כללי הסניף, הקבוצה והפעולות, רכשו ביטחון ולעתים קרובים הם מעזים לנסות להשתלב בשבט אחר.

חניכים שאינם מעוניינים להשתלב או שאינם מסוגלים בשילוב הזה ממשיכים לפעול במסגרת שבט יובל. בשבטי יובל אנו פועלים בקבוצות קטנות, המאפשרות מתן תשומת לב רבה יותר לכל חניך וחניכה ומענה לצורכיהם המיוחדים, מתוך שימת דגש על נקודות החוזק שלהם ועל יכולותיהם.

 

החניכים:

חניכי יובל, דתיים ושאינם דתיים, בני 10–21, הם בעלי יכולת תקשורתית בסיסית (גם אם באמצעות תקשורת תומכת וחלופית), בעלי אינטלקט נמוך מהממוצע, עם יכולת שיפוט והתנהגות תקינים.

כיום חניכים ביובל בעלי תסמונת דאון, פיגור קל-בינוני, שיתוק מוחין, אוטיזם ברמות תפקוד גבוהות וכל מיני תסמונות. החניכים כולם לומדים במסגרות החינוך המיוחד ואינם בעלי היסטוריה של אלימות או קושי בשליטה על דחפים. חניכים בעלי אינטלקט תקין משולבים במידת האפשר בשבטים הרגילים.

 

המדריכים:

מדריכי השבט, ככל מדריכי התנועה, הם חברי חבריא ב’. המדריכים מקבלים הכשרה לתפקיד בסמינריוני ההדרכה של בני עקיבא, וכן הכשרות וליווי נוספים במהלך השנה – בנוגע ללקויות שעמן חניכיהם מתמודדים (למשל קורס שפת סימנים למדריכים המשלבים חניכים דוברי השפה).

מדריכי יובל לדורותיהם רואים עצמם שליחים ומעורבים חברתית בכל הקשור לעשייה עם אוכלוסיות מיוחדות.

 

הפעולות:

מבחינה תוכנית הפעולות מותאמות לצורכי השבט ולדרישות התנועה. מבחינה מעשית – כל פעולה מתוכננת כך שתתאים למגוון החניכים והצרכים.

 

 

דעתך חשובה לנו