מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

חברה וכלכלה

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ועידה כד | חברה | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן

חברה וכלכלה

“העז הגדול הפנימי שלנו, לכשיתעורר ויתברר, לא יירא כלל משום כפירה והתיאשות. הוא לוקח יפה מכל דבר את התוך הטוב שלו, לא מפני שהוא מחדש אותו בקרבו משם, כ”א מפני שכל הטוב וכל האמת כבר נטוע הוא בכנסת ישראל פנימה, זאת היא נצחיותנו וחיי עולם הנטועים בתוכנו מתורת אמת…

אנחנו, אין אנחנו מכירים את ד’ מן העולם וע”י העולם, כ”א מתוך נפשנו פנימה, מתוך תכונתנו האלהית, הננו מתחילים והננו הולכים בה לתכונה הכללית של האומה כולה, ומצרפים את האורה ההיסתורית והתולדתית שלה, וכשכבר אנו חמושים בכל הננו יוצאים עם זה לההכרה העולמית הרחבה.

אין אנו מצטערים אם תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה אלהית, מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק, באיזו צורה שתהיה, היא בעצמה ההשפעה האלהית היותר מאירה. ואם תרצה האנושיות לכונן מצב של שווי משקל בחיים ומנוחה ללב בלא שום השפעה רוחנית כלל, הרינו מוצאים בה, אפילו אם לא תרצה להכיר את מהות הצדק המוסכם, אם רק יעלה בידה, את ההשפעה הרוחנית היותר אדירה. “ואמר לא נביא אנכי, איש עובד אדמה אנכי, כי אדם הקנני מנעורי” (זכריה).

ואם יחפץ אדם לבנות ג”כ את הבנין הקוסמולוגי הכללי בלא שום הצטרפות השפעה רוחנית, כ”א בחשבונות של הכרחים מטריליסטיים, הננו עומדים במנוחת לבב ומסתכלים על בנין ילדים זה, שהוא בונה את קליפת החיים בשעה שאינו יודע לבנות את החיים בעצמם, והננו מתקרבים ומתאמצים עי”ז יותר בקשר האורה והקדושה הפנימית, “אנכי ד’ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים”, ולא “אשר בראתי את העולם”, ומתוך ההכרה העליונה ורום ודאיות החיים האדירים המסודרים והצחים עצמם, “ואנכי ד’ אלהיך מארץ מצרים, ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי, אני ידעתיך במדבר בארץ תלאובות”…

(אגרות הראי”ה חלק א’ אגרת מ”ד)

 

שאלות לדיון

  1. האם יכול להתקיים “צדק חברתי” שאינו קשור ברוח התורה? שמחובר לאמת הפנימית של העולם?
  2. מה תפקידנו בעת הזו, שצדק חברתי הינו נושא שעולה לסדר היום רבות במדינה? מאיזה מקום עלינו לגשת לנושא זה?
  3. כיצד רוחניות קשורה לניהול כלכלת החברה?

 

הסבר

האיגרת נשלחה לרב שמואל אלכסנדרוב.

העוצמה הרוחנית של עם ישראל, כשתתגלה בשלמותה, לא תפחד מכפירה ומייאוש. היהדות לוקחת מכל דבר את הטוב שבו לא מפני שהוא דבר חדש. את הקב”ה אנחנו מכירים מתוך הפנימיות שלנו, מתוך התכונה האלוקית שמושרשת בנו.

גם אם יהיו אנשים שיקראו לצדק ללא שם ד’ לא נצטער על תפיסתם, מפני שכל דרישה לצדק נובעת מרצון ד’ להתגלות הצדק ולפיתוחו להשלמתו.

“וְאָמַר לֹא נָבִיא אָנֹכִי אִישׁ עֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי כִּי אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרי” (זכריה יג, ה): הרב זצ”ל מפרש את הפסוק כנבואת נחמה שלפיה דווקא הפנייה לאידיאלים המעשיים היא מימוש התגלות הצדק בשלמותו.

אם אדם ירצה לבנות תפיסת עולם כלכלית הרואה רק את החומר, ללא רוח, נתבונן בו כילד הרואה דברים בחיצוניות ובשטחיות, כי לא כך בונים את החיים. לכן תפיסתנו הרוחנית מתחילה ביציאת מצרים, מהמאבק על הצדק והיציאה לחירות אמיתית, ולא מבריאת העולם, אשר לכאורה יכולה לנתק את הקשר בין הקב”ה לעולמו.  גאולת ד’ אותנו ממצרים הטביעה בנו חותם שד’ נוכח בחיינו גם היום, וממילא גם בתחום הצדק נחפש את הצדק על פי תורתנו.

דעתך חשובה לנו