מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

היבטים בנושא מקומה של השבת בחברה הישראלית

מאת: הרב יובל שרלו

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ועידה כד | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח | שבת
מדריך 1 אהב את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן

 

היבטים בנושא מקומה של השבת בחברה הישראלית

מאמר זה הוא תשובה לשאלה שענה הרב שרלו לשאלה בעקבות פולמוס השבת במרחב הציבורי הנידונה בימים אלו במדינה.

 

אכתוב לך את עמדתי בקיצור, ואם תרצה להרחיב אשמח:

  • אני כוסף ומשתוקק שכל עם ישראל ישמור שבת כהלכתו, וסובר שמוטל עלינו לעשות הרבה כדי שזה יקרה.
  • הנושא העומד על הפרק אינו מה מותר לעשות ומה אסור לעשות בשבת. הנושא העומד על הפרק הוא באיזה מן התחומים השונים המדינה תתערב – האם על המדינה לכפות על היהודים שבה לשמור את כל מצוות התורה? חלק? ומבחינה זו השבת היא אחת המצוות, עם ייחוד גדול משלה, אבל זו שאלה כללית הרבה יותר.
  • עמדתי היא שיש לחלק בין שלושה תחומים: תחום אחד הוא פעולותיה של המדינה עצמה, וכאן אנחנו צריכים לחתור לכך שהמדינה לא תעשה שום פעולה האסורה בשבת, ואת זה להשיג באמצעות חקיקה, כי החקיקה מעצבת את דמות המדינה. מובן שלצורך כך יש לדון בשאלה מה מותר למדינה לעשות בשבת, מה אסור לה לעשות בשבת ובאילו תחומים גויים העושים בשמה דברים הם פתרון טוב (אני סובר שיש למעט בו מאוד, ולמעלה מכך: אם נצרף יחד את כל הנושאים שאנשים שונים מציעים שגויים יעשו בשבת, הדבר גם בלתי אפשרי במישור התאורטי).
  • עוד תחום, קיצוני לצד השני, הוא חיי הפרט. על אף רצוני שכל פרט ישמור את כל דיני השבת, מכל מיני סיבות איני רוצה שהמדינה תהיה הכלי שיכפה את הדבר, למן הסיבות ההלכתיות (זה יהיה קיום מצווה לא מכוח הקב״ה אלא מכוח אחר), ועד הסיבות הדמוקרטיות, שכן איני מכיר בזכותה של מדינה לכפות דת על אזרחיה.
  • תחום הביניים, שהוא הבעייתי ביותר, הוא עניינים הקשורים לחיי הפרט אך יש להם משמעות לאומית רחבה. הדוגמה הבולטת ביותר היא המעמד האישי, אולם במסגרת זו אנחנו דנים בשבת. הדוגמה הטובה ביותר בתחום השבת היא המרכולים בתל אביב, שמצד אחד יש בניסיונות לסגירתם כפייה אישית, אך יש בפתיחתם גם כפייה (למעשה) על מי שהיה מעדיף שלא לעבוד בשבת ובעיקר על אופי השבת. זה התחום שבו אני באופן עקבי ושיטתי סובר שיש להגיע להסכמות ולפשרות, ויכול להיות (אני לא בקיא ממש בפרטים, ומבין שאכן מדובר בסוג של פשרה) שבתל אביב עוצב סוג מסוים של הסכמות. אדגיש שוב שההסכמות והפשרות אינן על ההלכה, חס ושלום, ומבחינה הלכתית כל המרכולים צריכים להיות סגורים בשבת ולפנות את המוכרים ואת הקונים לקדש את יום השבת, אלא על השאלה אם המדינה או השלטון המקומי יתערבו בכוח כדי להכריח אנשים לנהוג באופן מסוים.
  • עיקר העיקרים: אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים בכך שאנחנו מרכזים את כל העיסוק שלנו בחקיקה בכנסת במה שיהיה אסור לעשות בשבת. כל עוד לא תהיה לנו משנה פוזיטיבית של יום השבת הנוגעת למי שאינם שומרים הלכה, וכל עוד לא נשקיע השקעה גדולה בהאהבת השבת מכוח הבחירה החופשית של בני אדם ולא מכוח החוק, לא נעשה דבר מה משמעותי באמת. את עיקר תרומתי הדלה אני מפנה לעשייה הפוזיטיבית הזו, ואני מציע לרבים רבים ללכת בדרך זו.

כל טוב ושבת שלום

 

שאלות לדיון

  1. מה עמדתכם לגבי אחריות המדינה על שמירת הלכה בארץ? עד איפה ראוי להתערב ואם בכלל?
  2. האם חקיקת שביתה בשבת במוסדות ציבור היא כפייה דתית או הענקת זכות למנוחה?
  3. כיצד אנחנו יכולים להסיר את מיתוג השבת כפולמוס חברתי ולהאהיב אותה על הציבור?
  4. אילו ערכים מהשבת הייתם חושבים שראוי וחשוב להפיץ בציבור?

דעתך חשובה לנו