מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מתנת השבת

מאת: הרבנית דנה סליי

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ועידה כד | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח | שבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן

 

שבת

“אמרינן במדרש: שלשה מעידין זה על זה – ישראל ושבת והקדוש ברוך הוא. ישראל והקדוש ברוך הוא מעידים על השבת שהוא יום מנוחה, ישראל ושבת על הקדוש ב”ה שהוא אחד, הקב”ה ושבת על ישראל שהם יחידים באומות” (תוספות חגיגה ג ע”ב).

בבריאת העולם המתוארת בתורה, ביום השביעי, שבו שבת הקב”ה מכל מלאכתו, אנו פוגשים לראשונה בתורה את מושג הקדושה. “ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב, ג). כלומר, שבת היא המפגש הראשון עם הקדושה בעולם הזה. היא תובעת מאיתנו לעצור אחת בשבוע להזכר ולהזכיר כי יש בורא לעולם ואנחנו משתדלים להידמות לו. יש מנהיג ומשגיח למציאות הגואל את עמו, מוציאו ממצרים ומצווהו לגלות בחייו את הממד האלוקי – את הקדושה שבחיי היום-יום שלו. אחת בשבוע האדם מצווה לשבות מעשייה ומיצירה חומרית, לראות עצמו כאילו כל מלאכתו עשויה, כדי להתפנות למפגש שלו עם ריבונו של עולם. זהו הזמן למפגש שלו עם עצמו, נשמתו, תורתו, מגמותיו ומשפחתו. הזכות להתוודע אל הרצונות האמיתיים שמהם הוא יונק ואליהם הוא שואף.

את מתנת השבת העניק עם ישראל לעולם. הרומאים חשבו שאנחנו בטלנים, אומה ששביעית מחייה אינה עובדת. היום בשום מקום בעולם לא עובדים שבעה ימים, לכול ברור שיש צורך ביום מנוחה, אך לנו הוא “יום מנוחה וקדושה”, וכך עלינו להתייחס אליו.

ודאי שמשמעויות חברתיות וסוציאליות רבות כרוכות בה, בשבת. “למען ינוח עבדך ואמתך” (דברים ה, יד), “למען ינוח שורך וחמורך” (שמות כג, יב), אבל לא מכאן אנו מתחילים. הציווי על השבת מופיע במעמד הר סיני. כידוע, עשרת הדיברות מחולקים לשני לוחות. יש פרשנים שהסבירו זאת על פי ההבנה שהראשון עוסק במצוות שבין אדם למקום בעוד הלוח השני כולל מצוות שבין אדם לחברו. מצוות השבת לפני הכול היא בין אדם למקום.

אני שומעת לאחרונה קולות הקוראים לפרוץ את שמירת השבת במרחב הציבורי בשל דאגה לזכויות הפרט הרוצה לבלות, לקנות וכדומה. אין אנו נכנסים אל ביתו הפרטי של אף אחד, אך ויתור על הפרהסיה הלאומית שלנו אינו פשוט כלל ועיקר. ודאי שגם במבט החברתי צריך לזעוק נגד מגמה זו. פריצת שמירת השבת תחייב יהודים לעבוד בשבת. הלוא מי ימכור ומי יפעיל את כל השעשועים והקניונים? התוצאה תהיה עבדות. חס ושלום כדי שלא לאבד את מקום עבודתם יאלצו יהודים קשי יום לעבוד ביום המנוחה, ביום שבו ילדיהם ומשפחותיהם מתכנסים אל הבית. מי יהיו אלו? הקופאית, המוכר, הנהג, מי שנאבק לפרנסתו, מי שאינו יכול להגיד לבוס “לא!” הזוהי ‘שבת חברתית’? האם כך נהיה ‘אור לגויים’ כפי שאנו צריכים להיות? זו עבדות מודרנית בשם זכויות הפרט. בעלי ממון המתנשאים ופוגעים באחיהם. לא כך תורתנו הקדושה, שתורת חסד היא. כולם שובתים, כולם שותפים, כולם שייכים אל קדושת השבת.


אנחנו תנועת נוער, אנחנו בני עקיבא! באנו לתקן את המציאות, באנו לדחוף ולהניע קדימה. בני עקיבא תמיד ידעה להניף את הדגל, לקרוא אל הדגל. תנועת נוער אין עניינה לעסוק בפשרות מכל סוג שהוא; זוהי מלאכתם של הפוליטיקאים. אנו תלמידי ר’ עקיבא צריכים לשאת את דגל הלכתחילה. את דגל שמירת שבת של עם ישראל כולו. מוטלת עלינו החובה לחשוב, ללמוד ולחפש דרכים כיצד נקרב עוד ועוד מאחינו לשמירת השבת, איך נאהיב אותה, איך נאיר, נפיץ, נקרב.

כדי להאיר צריך להרגיש ראשית לכול כי בעבורנו שבת היא אור גדול. כדי להאהיב צריך ראשית לאהוב. לכן בואו ונתרכז בשבת כנושא. נעסוק בשבת, נעמיק בה ונלמד עליה לכלל ולפרט. מתוך כך נפעל כמו שאנחנו יודעים לפעול: בעוצמה, במרץ, בתנופה. נפתח את ביתנו, את סניפנו, לכל מי שירצה לחוות שבת. נקפיד לקנות אצל שומרי שבת על מנת לחזקם. נקיים קבלת שבת גדולה ופתוחה לרבים ועוד ועוד.

נעיד לעולם כולו כי “אות היא לעולמי עד בינו וביני” (זמירת שבת, כי אשמרה שבת).

 

שאלות לדיון:

  • היכן עומד ערך השבת בציבור שלנו למול ערכי הדמוקרטיה?
  • מה מתעורר בנו למול חילול השבת בעם ישראל?
  • מהו הערך המוסף והקדוש שמביאה השבת, שלא ככל שאר ימות המנוחה בעולם?

דעתך חשובה לנו