מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אז מה חדש בתרבות המודרנית?

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
ערב שלם
נושא
ועידה כד | תרבות | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

תרבות יכולה להיות כל דבר: דת, משחק כדורגל בסופשבוע, סרט עם המשפחה, ספרים ואפילו טיולים. בפעולה זו נסקור את המושג ‘תרבות’ לאורך כמה תקופות בהיסטוריה. איך המושג תרבות נכנס לעולם? האם תרבות היא זמן פנוי שנכנס לנו לחיים ו’נתקענו’ איתו ולכן צריך לעשות איתו משהו? האדם המודרני כבר אינו מסתפק רק בללכת לעבודה ולחזור הביתה לישון, הוא צריך תוספת לחיים: משחק של ‘מכבי’ בסוף שבוע, פק”ל עם חברים או טיול כדי לנקות את הראש. בפעולה זו נברר את מטרתה של התרבות ונראה שהיא משתנה מעם לעם, מקהילה לקהילה, ממשפחה למשפחה ואפילו מעצמי לחברי.

מטרות הפעולה

  • החניכים ייחשפו לתרבויות שונות מקרוב ומרחוק.
  • החניכים ילמדו שמשמעות המושג ‘תרבות’ עברה שינוי במהלך השנים.
  • החניכים יגדירו מהי תרבות בשבילם וישתפו כיצד היא משפיעה על סדר יומם.

ציוד נדרש

פריטי לבוש מסורתיים, בקבוקי שתייה מוגזת, כוסות.

 

גוף הפעולה

 

שלב 1

בשלב הזה החניכים ייחשפו לתרבויות שונות הקיימות בעולם דרך תרבות הלבוש שלהן ויגלו שלבוש הוא אמצעי תרבותי המבטא את ערכי החברה.

פזרו בין החניכים את פריטי הלבוש שהבאתם או שהדפסתם (נספח 1). כל חניך או קבוצת חניכים יציגו את מכלול התרבות של עם אחר על פי פריט לבוש שקיבלו. למשל, אם חניך קיבל ג’לאביה הוא צריך להציג דרוזי על פי התרבות הדרוזית; אם הוא קיבל חצאית סקוטית הוא צריך להציג סקוטי על פי התרבות הסקוטית וכו’ (אם יש מצוקה של פריטי לבוש אפשר לתת לחניכים פתקים ועליהם לכתוב את שמות פריטי הלבוש).

במשך חמש דקות כל חניך וחניכה יחפשו באינטרנט, ישאלו חניכים אחרים או יחשבו בעצמם מהם מאפייני התרבות שפריט הלבוש שקיבלו מייצגת, ויציגו את התרבות שהם אמורים לייצג על פי הפריט. שאר החניכים יצטרכו לזהות איזו תרבות חבריהם מציגים.

בעבור כל סעיף תרבותי שיציגו החניכים הם יקבלו צ’ופר: מזיגת מעט קולה או כל משקה מוגז אחר לתוך הכוס (למשל: שפה, מנהג, לבוש, צורת התנהגות, צורת חשיבה) חשוב מאוד: רק לאחר המתודה מוזגים לכל חניך את כמות המזיגות המגיעה לו לפי שקלול הסעיפים שהוצגו. עדיין לא שותים!

 

שלב 2

לכל חניך תהיה כעת כוס עם קולה. תנו לכל אחד עוד 7–8 כוסות, וכל חניך ייצור מסלול כוסות באורך זהה. בין כל כוס לחברתה יהיה מרווח שאורכו קוטר שתי כוסות (בציור מלמעלה זה ייראה כך O—O—O—O—O—O—O—O)

כל חניך ייקח טוש ויסמן על הכוס המלאה את מפלס הקולה שאיתה התחיל את המשחק.

ערכו תחרות בין החניכים: הראשון שיצליח להעביר את הקולה בין כל הכוסות ולוודא שמקום הכוסות לא ישתנה לאחר כל העברה, ינצח ויזכה במקום הראשון!

לאחר שכל החניכים יעבירו את הקולה בין כל הכוסות בקשו מהם להחזיר את מה שנשאר לכוס הראשונה, שבה מסומנת כמות הקולה. השוו את כמות הקולה שנשארה לכמות שקיבלו, ותגלו שהכמות התמעטה.

 

עברו לדיון עם החניכים.

דיון עם חניכים צעירים:

  • מה קרה למשקה שהעברנו בכוסות? האם נותרו לו אותן תכונות?
  • האם הוא עדיין קר כמו בהתחלה?
  • האם נשארו בו גזים?
  • האם הוא עדיין ‘איכותי’ כבתחילה?
  • האם כמותו התמעטה?

דיון עם חניכים בוגרים:

חלקו את השבט לקבוצות של עד ארבעה חברים בכל קבוצה. תנו להם דף שאלות ובקשו מהם לכתוב תשובות מתאימות. הראשונים שיסיימו לכתוב את התשובות ברצינות, יצ’ופרו.

  • אם ניקח את הנוזל שבכוס כמשל ל’תרבות’ – מה הנמשל?
  • התרבות שלנו עוברת שינוי במהלך הדורות. האם אתם יכולים להצביע על שינויים?
  • תנו שלוש דוגמאות להבדלי תרבות בינינו לדור שמעלינו (אימא/אבא/סבא/סבתא)
  • תנו דוגמה לתקופה שבה ניסו בכוח לקחת מעם ישראל את התרבות שלו, ובכל זאת הוא נשאר עם התרבות הייחודית לו.
  • תנו דוגמה מהחיים שלכם שבה יש מישהו שרוצה שנוותר על התרבות שלנו. איך אנחנו מתמודדים איתו?

 

סכמו את הדיון: התרבות העוברת מדור לדור נמשלת לקולה שהעברנו מכוס לכוס. התרבות עוברת שינויים במהלך השנים; לפעמים נשכחים ממנה היסודות הראשוניים שלה, לפעמים מתווספות לה תכונות אחרות, לפעמים היא מתמעטת… יש תרבויות שהשתנו מאוד במהלך השנים ויש כאלו שפחות, ואנחנו כאן כדי לברר את העניין הזה בתרבות שלנו.

נקודה למחשבה (מומלצת לשבטים שרוצים לעורר שיח ולפתח דיון פורה): האם חשוב לשמר את התרבות המקורית שלנו או לא? מדוע? האם התופעה של שינוי התרבות היא חיובית?

 

שלב 3

חלקו קטע קריאה (נספח 3).

קיימו דיון כשהחניכים יושבים בצורת ‘קרוסלה’: החניכים ישבו בשני מעגלים – מעגל פנימי ומעגל חיצוני – כך שפני החניכים במעגל הפנימי יהיו מופנות החוצה, כלפי הפנים של החניכים במעגל החיצוני. בכל פעם שתמחאו כף, יושבי המעגל הפנימי יעברו מקום אחד ימינה, ותקריאו שאלה חדשה שהחניכים ידונו בה (נספח 2).

על פי סבב, כל חניך (בשבט גדול אפשר לבחור נציגים) יציג לפני שאר החניכים את התשובות שלו לכל שאלה. אם הסבב מתארך אפשר שכל חניך יציג תשובה אחת מכל השאלות שנידונו.

 

סיכום

ראינו בפעולה שהתרבות עברה תמורות במהלך ההיסטוריה. השינויים בתרבות עלולים מצד אחד לקחת ממנה את תמצית הטעם והיופי שלה, ומצד אחר הם יכולים לטהר אותה מהרגלים טובים פחות שנזנחו עם הזמן. התרבות משנה אותנו ומשתנה בעצמה כל הזמן, וכדאי לנו לדעת זאת זה ולרתום את העובדה הזאת לטובתנו: אנחנו יכולים להפוך את התרבות גדולה ועוצמתית הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים היום!

 

הצעה לצ’ופר

השיר ‘על כל אלה’ משירי ארץ ישראל (נעמי שמר) , ‘איזה כיף שיש המון חברים’ ששרה שרית חדד, השיר ‘אצלנו בחצר’ (נעמי שמר)

 

נספחים

 

נספח 1

פריטי לבוש כמייצגי תרבות

  • ג’לאביה – אדרת ארוכה ורחבה העוטפת את הגוף כולו ומשמשת רק את הדרוזים הדתיים, החכמים ויודעי רזי הדת, ולכן היא מיועדת להם בלבד.
    הגלאביה עשויה צמר וארוגה אריג דק ועדין. צבעה שחור, כחול כהה ולפעמים בהיר, בעיקר בקיץ. יש עבאיה עם פסים לבנים על רקע שחור, המיועדת לדתיים מאוד, והיא פריט הולך ונכחד.
  • רעלה – פריט לבוש המהווה סמל לצניעותבדת האסלאם, המשמש לכיסוי הראש או הפנים.
  • קפוטהמעילארוך ושחור עשוי משי, שהחסידים נוהגים ללבוש בשבתות ובחגים.
  • סאריבגדהודי מסורתי הכולל רצועת בד ארוכה המולבשת מעל חולצה וחצאית (מעין שמיכה שחור באמצעה).
  • סומבררו –(Sombrero) כובע מקסיקני רחב שוליים שנועד למנוע מהשמש לחרוך את פני חובשיו. מאחר שהמקסיקנים חיים במדינה חמה מאוד, שבה שמש קופחת על פניהם בחוזקה, השכילו אנשי מקסיקו לאמץ מגבעת רחבת שוליים המצילה על פניהם ומצילה אותם מהחום הלוהט של קרני השמש.
  • גאבי – צעיףבד המיוצר בעבודת יד. גברים ונשים עוטים אותו באתיופיה ובאריתריאה. הגאבי עוטף את הכתפיים ואת פלג הגוף העליון. הגאבי עשוי ארבע שכבות שיפון, בניגוד לקוטה, שהגברים לובשים, ולנטלה, שהנשים לובשות, העשויות שתי שכבות.
  • חצאית סקוטית – לסקוטים יש מסורת של מאות שנים שלפיה הגברים לובשים חצאיות ‘קילט’. הגברים הסקוטים לובשים את החצאית המסורתית כדי להבהיר לאיזה קלן (שבט) הם משתייכים.
  • קימונו – הלבוש המסורתי של היפנים. את הבגד המסורתי עשוי המשי לובשים היפאנים בבית, כשמגיעים אורחים. הקימונו הוא הלבוש הביתי שנועד גם כדי להפיג את המתח והלחץ של היום-יום.
    כיום בעיקר נשים ממעמד גבוה לובשות קימונו, אבל בעבר גם גברים רבים נהגו ללבוש אותו.
    הקימונו עשוי משי או כותנה. הוא בעל צווארון גבוה, שרוולים רחבים וחגורה רחבה של בד סוגרת עליו. החגורה נקראת ‘אובי’ והיא משמשת להידוק הקימונו מאחור.
  • גו – הידעתם שבבוהטן, הממלכה הקטנה שבהימלאיה, החוק מחייב את כולם ללבוש את הלבוש המסורתי? לפחות שם לא נשמעת התלונה “אין לי מה ללבוש”… הגברים לובשים גּוֹ, גלימה באורך הברך הנקשרת במותן בעזרת חגורה. לעיתים נוסף צעיף גדול בקשירה מיוחדת סביב הגוף (וצבעו מעיד על מעמד הלובש).
  • שמלת פלמנקו – שמלת הפלמנקו היא מסורת בדרום ספרד ונשות האזור לובשות אותה בהמוניהן, במיוחד בפסטיבלים וחגים. הגזרה המיוחדת והקפלים הרבים מאפשרים לרקדנית להדגיש בריקוד את קצב המוזיקה

 

נספח 2

משימות לשבטים צעירים:

  • שחקו משחק אסוציאציות למילה ‘תרבות’
  • איזו עדיפה, תרבות של תחרות ומנצחים או תרבות שכולם תמיד שווים בה?
  • הסבירו מאפיינים של התרבות שלכם בבית
  • הסיבור מאפיינים של התרבות שלכם בבית ספר
  • מהי לדעתכם התרבות של הסניף שלנו?

שאלות לשבטים בוגרים:

  • מה תרבות הקניות שלי אומרת עליי?
  • מה תרבות הביגוד שלי אומרת עליי?
  • מה התרבות שלי נותנת לי?
  • מה התרבות שוללת ממני?
  • האם התרבות משפיעה על דרך החיים שלי, או שהדרך חיים שלי משפיעה על התרבות שלי?

 

 נספח 3

“וַיִּחַר אַף ה’ בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה’. וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה’ אֶל יִשְׂרָאֵל. כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה. וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ (במדבר לב, יג–טז).

אנחנו רואים מהפסוקים שהקב”ה לא הסתפק בלכנותם ‘אנשים חטאים’ אלא שהייתה פה התנהגות מסוימת, דפוס פעולה מסוים, תרבות מסוימת. אנחנו מכירים את המונח ‘יצא לתרבות רעה’ או ‘אדם תרבותי’: מה זה מעיד על משמעות המילה ‘תרבות’? האם תרבות היא מעשה או דבר גדול יותר ממעשה?

נראה שהיה מתאים שמשה ישמיט את המילה תרבות מן המשפט, אך הוא בכל זאת משתמש במושג ‘תרבות אנשים חטאים’, ולא אומר סתם ‘אנשים חטאים’.

יכול להיות שהמילה תרבות באה להפקיע את הבעיה מהתנהגות זו או אחרת, מבעיה חד-פעמית שטיפולה מקומי. החטא לפעמים הוא תופעה חולפת, מעידה חד-פעמית, אך לפעמים הוא מסמל בעיה שורשית עמוקה, תפיסה קלוקלת או שורש רקוב.

המילה ‘תרבות’ מסמלת את החשש של משה שהבעיה השורשית שאחזה בדור המדבר עדיין אוחזת בדור שאחריו. המילה תרבות היא שם לאווירה שנוצרה ולרוח שמנשבת במעגל חברתי מסוים, לא במעגל פרטי מסוים.

דעתך חשובה לנו