איתור סניפים וכפרי בוגרים
“זה התחיל בשני הורים עליזים וצעירים שהולידו בשבילי את המשפחה שלי” (יורם טהרלב). ההורים שלנו הם היוצרים של המשפחה שלנו, הם היוצרים שלנו עצמנו! לא בחרנו בזה, אבל בכל זאת הם חלק בלתי נפרד מאיתנו!
ציוד: כרטיסיות למשחק עתידי, שקיות במבה או כל חטיף אחר- רשות
שלב א:
אפשרות 1: שחקו עם החניכים את המשחק “עתידות” – חלקו לכל חניך וחניכה כמה פתקים (נספח 1) ובקשו מהם לתת כל פתק למי שהפתק מתאים לו.
שאלו את החניכים: מה גרם לכם לתת דווקא לחניך הזה את הפתק המסוים הזה?
אפשרות 2: בקשו מאחד החניכים לדבר עם שאר השבט על כל נושא שירצה לשתיים-שלוש דקות (שבטים גדולים אפשר לחלק לקבוצות קטנות). סביר להניח שהחניכים יבחרו לדבר על משהו שהם אוהבים או קרוב לליבם.
שאלו את החניכים שדיברו: מדוע בחרתם דווקא בנושא הזה?
סכמו: כל דבר שאנחנו עושים מושפע ממי שאנחנו. אנשים אחרים ולפעמים גם אנחנו יכולים לראות כיצד מה שעשינו או שיצרנו הוא ביטוי של מי שאנחנו. היצירות שלנו מושפעות ממה וממי שאנחנו. ככל שנשקיע יותר מאמץ במשהו נותיר בו יותר רושם.
שאלו את החניכים אם יש להם דוגמאות (סופרים, משוררים וציירים יוצרים בדרך כלל בהשראת חייהם).
שלב ב:
אפשרות 1: קראו לחניכים את הקטע של הרב דסלר מקונטרס החסד (נמצא גם בנספח 2):
“אך יתבונן נא האדם, כי לאשר יתן יאהב, וגם יהיה לו חלק בו וידבק אליו… ואז יבחין כי זה אשר זר נחשב לו הוא רק אשר טרם נתן לו, ועוד לא היטיב עמו. אם יתחיל נא להיטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר כולם המה קרוביו, כולם אהוביו, כי בכולם יש לו חלק ובכולם התפשטה עצמותו”.
שאלו את החניכים:
ההורים שלנו הם שהכי אוהבים אותנו כי הם שנותנים לנו הכי הרבה. כשהיינו תינוקות הם קמו בשבילנו בלילה, הם מאכילים אותנו, דואגים לנו לבגדים ולחינוך טוב ומעניקים לנו חיוך ואהבה.
אפשרות 2: שחקו עם החניכים פינוקיו שמי.
מטרת המשחק היא לדרוך על כפות רגליהם של יתר המשתתפים.
המשתתפים אוחזים ידיים במעגל, מסתובבים וקוראים “פי-נו-קיו”. בהברה האחרונה הם מנתקים ידיהם וקופצים לאחור. לפי תור מוסכם וקבוע מראש קופץ השחקן קפיצה אחת או מזיז רגל אחת. אם הוא קופץ קפיצה המאיימת על שחקן אחר, מותר לשחקן האחר לקפוץ קפיצת נסיגה, אך רק לאחר שהשחקן שזה תורו החל לקפוץ לעברו. שחקן נפסל אם שחקן אחר דרך על כף רגלו. המנצח הוא מי שנשאר אחרון.
שאלו את החניכים: ממי חששתם הכי הרבה? מי הכי השפיע על התנועות שלכם במשחק הזה?
ככל שאדם קרוב אלינו (גם פיזית וגם מנטלית), הוא משפיע יותר על החיים שלנו. גם ההורים שלנו קרובים אלינו מאוד, ו”התנועות” שלנו הן כביכול תוצאה של החינוך שההורים חינכו אותנו. אנחנו נעים במשחק החיים הרבה פעמים בהתאם למה שההורים שלנו הדריכו אותנו או לפי מה שהם עצמם עשו. הם מקור ההשראה שלנו.
סכמו: מאחר שההורים שלנו נותנים לנו הרבה כל כך ומשום שהם קרובים אלינו ומתאמצים בשבילנו, הרושם שהם מותירים בנו עצום! כמו צייר שמשקיע המון בציור שלו, והציור הוא ביטוי לנפש שלו, גם אנחנו ביטוי של הנפש של ההורים שלנו. זה מתבטא גם מבחינה פיזית (הרבה פעמים אנחנו דומים חיצונית להורינו) וגם מבחינה מנטלית. ההורים שלנו מורישים לנו תנועות גוף, סגנון דיבור ואפילו תכונות.
הערה למדריכים: אנחנו כנוער כבר יודעים לסגל לעצמנו דרך חיים שונה מעט מדרך החיים של ההורים שלנו, אבל זכרו שרוב החניכים שלכם עוד לא הגיעו לשלב הזה והם עדיין בחסותם של הוריהם.
שלב ג:
אפשרות 1: הושיבו את החניכים במעגל. החניך הראשון יצעק את שמה של תכונה טובה שירש מהוריו, ומיד לאחר מכן יתחיל לספור עד עשר. החניך הבא בתור צריך בתוך עשר שניות לצעוק את התכונה שהוא ירש מהוריו וכן הלאה (אפשר לשחק כמה סבבים). אם חניך לא מספיק להגיד תכונה בתוך עשר שניות הוא נפסל ויוצא מהמשחק.
אפשרות 2: תנו לאחד החניכים שקית במבה ובקשו ממנו לשתף את החניכים במה שההורים שלו השפיעו עליו (עניינים טכניים, תנועות גוף, תכונות אופי, ערכים או כל דבר אחר). על כל דבר שהוא יאמר הוא יכול לאכול במבה אחת. כשאחד החניכים האחרים בקבוצה יזהה משהו שגם הוריו השפיעו עליו הוא יקרא “התחברתי”, יקבל לידיו את שקית הבמבה וכן הלאה.
סיכום:
ההורים שלנו משקיעים בנו המון, ובזכות השקעתם אנחנו דומים להם. לפעמים הדמיון מעצבן, אבל עלינו לזכור שהם מטביעים בנו גם תכונות חיוביות שבלעדיהן לא היינו טובים כמו שאנחנו עכשיו!
נספח 1:
י/תעבוד בבני עקיבא
י/תתחתן ראשון
י/תסע בטרמפים ממטולה עד אילת
י/תחיה חצי שנה על שפת הכינרת
י/תהיה ראש מועצת התלמידים
י/תעבוד באקדמיה ללשון העברית
י/תגיע ראשון/ה לנקודת הסיום בטיול השנתי
י/תנגן בגיטרה
י/תהיה מנכ”ל אפל
י/תהיה עיתונאי
י/תהיה צייר/ת מפורסם/ת
י/תמציא משחק קופסה חדש
י/תנצח באליפות הכדורסל
י/תהיה מנכ”ל של חברת כדורגל
י/תעשה 8 חורים בכל אוזן
י/תעשה לדוקטורט
ילמד מוזיקה
תהיה לו/ה שלישייה
י/תגור בבית מעץ
י/תקים חוות סוסים
י/תהיה מדקר/ת סיני/ת
י/תנהל בית ספר
י/תגלה מעיין חדש ליד הבית
י/תקפוץ בנג’י
י/תטוס לחודש לאנטרטיקה
י/תקיף את העולם ב-80 יום
י/תקרא את כל הספרייה
יהיה רב
י/תצבע את השיער לסגול
י/תהיה חקלאי/ת
י/תמכור בלונים
י/תהיו לו/ה 12 ילדים
י/תעשה תואר במשך עשר שנים
י/תהיה אלוף/ת העולם בקפיצה על רגל אחת
י/תהיה ליצן/ית
י/תהיה מעצב/ת אופנה
י/תגור ליד ההורים שלו/ה
י/תזכה בלוטו
י/תגדל פרה
י/תתאשפז בגלל אכילת יתר של תותים
י/תכתוב ספר ילדים שיהפוך להיט
יהיו לו/ה חמש מכוניות
י/תהיה מדען/ית
י/תהיה זמר/ת
י/תמצא תרופה לסרטן
י/תהיה האדריכל/ית של בית המקדש
י/תמציא רשת חברתית חדשה
י/תחפור מנהרה מתחת לבית שלו
י/תגדל שישה כלבים
י/תשחה עם כרישים
י/תאסוף פקקים
י/תזכה במקום הראשון בחידון התנ”ך
י/תהיה כוכב/ת ילדים
י/תהיה חב”דניק/ית
י/תעבור טסט ראשון
י/תקבל 100 בחמש יחידות מתמטיקה
י/תארגן הפגנה למען זכויות הנכים
י/תהיה טבעוני/ת
י/תלמד את שפת הסימנים
י/תעשה אקזיט בהיי-טק
י/תגור בירושלים
י/תהיה ארכאולוג/ית
י/תהיה ראש הממשלה
י/תנחה תוכנית בישול
י/תמציא סוג חדש של פרי
י/תהיה אלוף/ת העולם בהחלקה על הקרח
נספח 2:
“אך יתבונן נא האדם, כי לאשר יתן יאהב, וגם יהיה לו חלק בו וידבק אליו… ואז יבחין כי זה אשר זר נחשב לו הוא רק אשר טרם נתן לו, ועוד לא היטיב עמו. אם יתחיל נא להיטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר כולם המה קרוביו, כולם אהוביו, כי בכולם יש לו חלק ובכולם התפשטה עצמותו” (הרב אליהו דסלר, קונטרס החסד).