איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולהשבט תופס לכל אחד מקום אחר בחיים. כמדריכים נרצה שהשבט יהיה מסגרת משמעותית לכל אחד מהחניכים, שכל אחד ירגיש שיש לו מקום בשבט, שכל אחד מהחניכים יבין שיש לו אחריות על האווירה בשבט, ומאחר שהיא משפיעה על המקום שהשבט תופס בחייו, הוא משפיע גם על חבריו.
ציוד נדרש-
קלפי תמרורים או פתקי "השבט בשבילי זה…", עטים, שלטי "מסכים" "לא מסכים", שני בריסטולים גדולים, טושים
שלב א – 20 דקות
אפשרות א: פזרו על הרצפה סוגים שונים של תמרורים (נספח 1).
שאלו את החניכים: כשאומרים לכם את המילים "השבט שלי", מה עולה לכם בראש? כל חניך וחניכה צריכים לקחת את התמרור שמייצג את ההרגשה שלהם.
בשבטים גדולים אפשר לחלק את הדיון לשתיים-שלוש קבוצות כאשר לפחות מדריך אחד נוכח בכל קבוצה.
לאחר שכל חניך וחניכה ייקחו תמרור, ערכו סבב ובו כל אחד ואחת יציגו את התמרור שלקחו ויסבירו מדוע בחרו בו. היו ערניים למשך הזמן שכל חניך מדבר כדי שהסבב לא יהיה מלאה ויגרור יחס לא מכבד לחברי השבט שמדברים. אם זה מתאים לשבט שלכם, אולי כדאי להגביל מראש את זמן הדיבור של כל אחד.
שאלו: במצב אידאלי, האם כל חברי השבט ייקחו את אותו תמרור? למה לאפשר הרבה אפשרויות? האם אנחנו לא רוצים להיות שבט מגובש שיש בו אחידות?
אפשרות ב: חלקו לחניכים פתקים שבהם הכיתוב "השבט בשבילי זה…" (נספח 2).
בקשו מהחניכים לשתף מה כתבו. היו ערניים למשך הזמן שכל חניך מדבר כדי שהסבב לא יהיה מלאה ויגרור יחס לא מכבד לחברי השבט שמדברים.
שאלו: במצב אידיאלי, האם כל חברי השבט יגידו אותו דבר? למה לאפשר הרבה אפשרויות? האם אנחנו לא רוצים להיות שבט מגובש שיש בו אחידות?
לאחר מתודת הפתיחה סכמו את הדיון: זה בסדר שלכל אחד יש מקום משלו, שכל אחד מרגיש אחרת כלפי השבט. יש לנו שבט מגוון, וכדי להיות מגובשים לא חובה שכולנו נחשוב אותו דבר.
שלב ב – 20 דקות
הניחו על הרצפה בשני קצוות החדר שני שלטים – "מסכים", "לא מסכים".
קראו את ההיגדים המשקפים את ההרגשות של כל חניך וחניכה באשר למקומם בשבט (נספח 3). כל חניך וחניכה צריכים להיעמד על הציר בין "מסכים" ל"לא מסכים" על פי הרגשתם בשבט.
אחרי כל היגד בקשו מחניך או שניים להסביר מדוע בחרו לעמוד במקום שנעמדו.
לאחר מכן חזרו לשבת וערכו דיון: אילו מצבים בשבט גרמו לחניכים להיעמד היכן שנעמדו? מה אפשר לעשות כדי שהמצב בשבט ישתפר? למה חשוב כל כך שכל אחד ירגיש שיש לו מקום בשבט?
כשאתם מסכמים את הדיון חזרו לשלב הראשון: השבט תופס מקום שונה אצל כל אחד מאיתנו, ועם זה הבנו בדיון שחשוב שכל אחד מחברי השבט ירגיש שותף. לכן חשוב לראות שהרצונות אינם סותרים זה את זה. עם מגוון האפשרויות למקום שהשבט תופס בחיים, עלינו להשתדל שכל אחד מחברי השבט ירגיש שיש לו מקום.
שימו לב: חשוב לראות שכאשר חניכים אומרים משהו שמפריע להם בשבט, הם אינם פוגעים בחניך מסוים.
* מומלץ ורצוי לכתוב היגדים נוספים שמתאימים למצב בשבט שלכם.
סיכום ביניים:
בשלבים הראשונים עסקנו במקום שהשבט תופס בחיים שלי ובחשיבות של השבט כמקום מכיל ומאפשר, שלכולם יש חלק בו וכולם מרגישים בו בנוח.
עכשיו נרצה ליישם את כל מה שדיברנו בשבט שלנו, ולקבל עלינו החלטות שיאפשרו להתחיל בתהליך של הפיכת השבט לאידאלי לכולנו.
שלב ג – 20 דקות
למדריכים: בשלב הזה החניכים מביאים לידי מעשה את מה שדיברתם עליו במהלך הפעולה. נסו ליצור אווירה מתאימה שתגרום לחניכים לדבר בכנות ולהציע הצעות פרקטיות לשיפור המצב בשבט. חשבו מראש אילו דברים אפשר לשפר בשבט, מה אתם אוהבים בו ואילו הצעות פרקטיות אפשר להציע.
כתבו על בריסטול גדול – שבט XXX. חלקו את הדף לשתי עמודות: דברים שאנחנו אוהבים בשבט, דברים שאנחנו רוצים לשפר בשבט. שאלו את החניכים: אילו דברים אתם אוהבים בשבט? אילו דברים מפריעים לכם בשבט, ואתם רוצים לשפר?
שימו לב שהדיון הזה הוא המשך הדיון של השלב הקודם, אלא שהוא פרקטי יותר.
בחרו חניך אחד שירשום את התשובות בגדול.
בשבטים גדולים אפשר להתחלק לזוגות, ושכל זוג יגיד משהו אחד.
אם החניכים מתקשים לכתוב או שאתם מרגישים שהם מפספסים נקודות מהותיות בשבט, העלו דברים שחשבתם בעצמכם.
שימו לב: גם כאן חשוב לראות שלא פוגעים בחניך מסוים.
לאחר מכן, על בריסטול נוסף, כתבו: מה אפשר לעשות?
בעקבות הדברים שנכתבו בבריסטול הראשון בקשו מהחניכים להציע הצעות שאפשר ליישם בשבט כדי לשפר את המצב הקיים. את ההצעות מציעים על סמך שתי העמודות. אם יש משהו שהחניכים אוהבים בשבט, אפשר להעצים אותו, ואם יש משהו שמפריע, אפשר להציע איך לתקן אותו.
גם כאן אפשר להציע דברים שחשבתם בעצמכם.
לדוגמה, אם אחד החניכים אומר שהוא אוהב את הקשר הטוב בין החניכים, אפשר להציע: כל חניך יקבל שם של חניך אחר בשבט, והוא יהיה אחראי לחגוג לו יום הולדת בסניף. אם קשה לחניך שיש רעש בדיונים, אפשר להציע לחניכים להחליט שלא מדברים בזמן שמישהו אחר מהשבט מדבר, או שבזמן דיון יהיה "חפץ דיבור" שרק מי שמחזיק בו יוכל לדבר.
אחרי שתהיה לכם רשימה של הצעות פרקטיות לשיפור המצב בשבט, חשבו עם החניכים איך אפשר לגרום להצעות שכתבתם לצאת לפועל. החניכים יקחו עליהם לארגן דברים מסוימים, יקחו אחריות על הצעה שכתבו וכ"ו'.
סיכום:
עברו על כל שלבי הפעולה: בהתחלה ביררנו מה המקום שהשבט תופס בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. אחר כך דיברנו על איך כל אחד מאיתנו מרגיש בקבוצה, ולאחר מכן הבנו למה חשוב שכל אחד מחברי הקבוצה ירגיש בנוח בשבט. בשלב האחרון כתבנו הצעות פרקטיות כדי שנוכל להוציא לפועל את הרצון שלנו להפוך את השבט למקום שמכיל את כולם באמת, שכולם מרגישים בו בבית.
כולנו רוצים להגיע לבני עקיבא ולהיות שמחים שבחרנו להגיע. רק כך נוכל לפעול יחד כקבוצה חזקה, להשפיע על מי שנמצא בשבט ועל הסביבה שלנו. עלינו לזכור שהמטרות האלה דורשות מאיתנו דברים מסוימים, את ההצעות שהצענו בסוף הפעולה, ואם נפעל על פיהן נצליח להפוך את השבט למקום כיפי שכולם מרגישים בו בבית.
נספח 1 – תמרורים
נספח 2 – פתקי "השבט בשבילי"
| השבט בשבילי זה…
|
| השבט בשבילי זה…
|
נספח 3 – היגדים
רשימת ההיגדים: