איתור סניפים וכפרי בוגרים
הורדה וצפייה בלימוד בקובץ WORD
בתורה שלנו יש תרי”ג מצוות המתפרטות להמון הלכות, מנהגים ודרכי חיים.
הרב קוק כותב: “כָל דְּבַר תּוֹרָה, בְּכָל דְּבַר הֲלָכָה פְּרָטִית, זוֹרֵחַ אוֹר הָעֶלְיוֹן הַבִּלְתִּי-מֻגְבָּל. הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי הַמֻּחְלָט הוּא מוּצָץ מִכָּל דִּין פְּרָטִי”.
בלימוד הזה ננסה לתת מענה רעיוני כללי ולהציע דרך לברר הלכות כאלה.
נתחיל במדרש המובא במנחות כט ע”ב:
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב”ה שיושב וקושר כתרים לאותיות.
אמר לפניו: רבש”ע, מי מעכב על ידך? (=בשביל מי אתה מתעכב?)
אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו: רבש”ע, הראהו לי .
אמר לו: חזור לאחורך.
הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו.
כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני. נתיישבה דעתו.
משה רבנו עלה למרום ומצא את הקב”ה קושר כתרים לאותיות (הכוונה לתגים הקטנים הנמצאים מעל האותיות בספר התורה). הקב”ה הסביר למשה שרבי עקיבא יגלה את משמעות הכתרים ואפשר לו הצצה אל בית המדרש של רבי עקיבא.
“ההכרה בתורה כדברי אלקים חיים, נותנת אפוא את האפשרות לדרוש אותה, לאמור: למצוא בתוכה משמעות לפרטים ולפרטי פרטים בחיים ובמחשבה” (הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ).
הספר ליקוטי הלכות הוא ספר של חסידות ברסלב, ובו הסברים להרבה מההלכות שאנו מקיימים.
בהקדמה אליו כתב ר’ נתן, מחברו:
כי על פי דברים האלה המבוארים בספרים האלה יוכל כל אדם להבין ולהשכיל מרחוק גדולות נור אות ונפל אות כל מצוה ומצוה וכל דין ודין מפרטי המצוה. ואפילו הדינים שבין אדם לחבירו המבוארים בח”מ אשר אין איש שם על לב להבין מהם רמזים ודרכים לעבודת השם יתברך. ובחסדי ה’ באלו הספרים ירוה את נפשו הצמא לשמוע דברי ה’. כי זה ידוע שכל התורה וכל הדינים וההלכות שבכל חלקי התורה, מכולם צריכין להוציא עצות ודרכים ורמזים להתקרב אליו יתברך באמת… אבל לא כל אדם זוכה לזה.
קראו את הרמב”ם בסוף הלכות מעילה, האוסף את הנקודה שדיברנו עליה ומדייק אותה:
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה (סיבה) אל יהי קל בעיניו… קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב”ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.
למדנו שהתורה היא תורת חיים, ולכן לכל מצווה והלכה יש משמעות. מתוך הבנה שחיפוש משמעות למצוות אמור לגרום לנו להבין מה אנחנו עושים, ולא לבוא כתנאי לעשייה, אנחנו מזמינים אתכם לחפש משמעות במצווה שקשה לכם. איך?
מצד ההיגיון חושבים להכרח לבקש טעמים למצוות,
אם כן תחלה צריך השכל לבא שיכיר שיש לו צורך במצוות, ואח”כ באה המצווה;
אמנם מצד ההתגלות הפנימית שבנשמה שהיא צפונה בה ממקור חייה,
יש דרישה של מעשים שיהיו רצויים לד’,
אם כן המציאות של צרך המצוות היא קודמת למציאות השכל וליסוד הטעמים.
כלומר המצוות המעשיות יש בהן משום שני הדרכים:
של בקשת ההיגיון ובקשת הטעמים
ושל התגלות והכרחיות שהיא למעלה מההיגיון ומיסוד הטעמים (הרב קוק, אורות המצוות חלק ג, מובא בספר בשמן רענן א, עמ’ שכג-שכד).
הרב חגי לונדין מסביר בעקבות פסקה זו:
“תפקידנו אפוא הוא להעמיק בחקר כל מצווה, ו’להעביר’ יותר ויותר רבדים מהממד הנסתר אל הממד הגלוי, מהרובד המנוכר לנו אל הרובד השייך להבנתנו ולהזדהותנו; או במילים אחרות: לחבר את עולם ההווה אל עולם העתיד.”
למצוות מציאות עצמית, כי חובה שיהיו דרכים לעבוד את ה’, וחוץ מזה לכל אחת מהן יש משמעות בפני עצמה.
המשמעויות נסתרות, ועלינו מוטל להכיר בהן ולמצוא אותן.
אנחנו מבינים שלכל הלכה יש משמעות פנימית ועמוקה שאפשר לבררה וללמוד אותה. אם כן, למה אין טעמי ההלכות ברורים לנו מלכתחילה?
נתבונן בגמרא בסנהדרין כ ע”ב:
ואמר ר’ יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה?
שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם.
כתיב “לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו” (דברים יז, יז) —
אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב “ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו” (מלכים א יא, ד)
וכתיב “לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה” (דברים יז, טז),
ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב, וכתיב “ותצא מרכבה ממצרים בשש” וגו’ (מלכים א י, כט(.