מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

לעם גדול

תנועה גדולה לעם גדול.

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | חבריא ב' | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ופרצת- נושא תשע"ז | תנועה גדולה לעם גדול
2 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בפעולה הזו נראה שהגדלות של התנועה מחייבת אותנו לעסוק בדברים גדולים, לפעול בצורה משמעותית, עמוקה, אקטיבית, פורצת במציאות. היכולת שלנו לראות את המציאות מתוך גודל, רוחב וכלליות מחייבת אותנו לפרוץ את הגבול הפנימי של התנועה ולפעול כלפי העם כולו, להתגייס למשימות הגדולות של העם, להיות קשובים לצרכים שסביבנו, לדרוש מעצמנו להיות מצוינים, לדרוש מעצמנו להוביל. לפרוץ.

מטרות הפעולה

 1.   החניכים יבררו את ההשפעה של אנשים וארגונים שראו עצמם כגדולים ופעלו בהתאם.

  1. החניכים יבינו שתנועה גדולה הפונה לעם גדול מתחייבת לפעול עם אנשים ועם גורמים מחוץ לתנועה.
  2. החניכים יבחנו כל מיני משימות במגוון תחומים שתנועת בני עקיבא יכולה להוביל אותן או להצטרף אליהן.

מהלך הפעולה:

שלב א –

אפשרות 1 (לשבטים צעירים) – הניחו על הרצפה סמלים ודמויות (נספח 1) ובקשו מהחניכים לזהות אותם. לאחר שיזהו, בקשו מהם לסדר אותם בסדר יורד, כך שמצד ימין יימצאו הארגון או הדמות המשפיע/ה ביות על חייהם. סביר להניח שלחניכים יהיה די קשה לסדר, מאחר שכולם משפיעים עלינו ברמה כזו או אחרת.

שאלו את החניכים:

 

  • מדוע הארגונים והדמויות האלה משפיעים עלינו כל כך?
  • מה גרם להם לעשות את מה שעשו?

 

הסבירו בעל פה כי כל הארגונים והדמויות הללו, כל אחד בתקופתו, זיהו צורך גדול מאוד והחליטו לקום ולעשות מעשה, להשפיע ולשנות כדי למלא את הצורך ההוא.

 

אפשרות 2 (לשבטים בוגרים): חלקו את החניכים לזוגות, וכל זוג יקבל שם של דמות או של ארגון (נספח 2) שעשו משהו משמעותי והשפיעו על העולם.

 

  • אם הפעולה ביום חול – בקשו מהחניכים ללמוד קצת באינטרנט על הדמויות והארגונים.
  • אם הפעולה בשבת – מצורפים הסברים בנספחים.

 

בקשו מהחניכים לשים לב לשני דברים באשר לדמות או לארגון:

 

  • מה הניע אותם לפעול?
  • כיצד מעשיהם משפיעים עלינו?

 

לאחר שהחניכים יסיימו – אספו את הדברים שחשבו עליהם בנוגע לדמות או לארגון שקיבלו, ושאלו אותם:

 

  • האם אנשים אלו ראו את עצמם כגדולים?
  • אם לא – האם הם היו יכולים לפעול ולהשפיע כך?

 

[סיכום לשלב א – שיר או קטע המדברים על הרצון להשפיע, לשנות (אני ואתה נשנה את העולם?)]

 

שלב ב –

הסבירו לחניכים שעליהם להקים יישוב יחד. כל חניך וחניכה יקבלו מרכיב אחר (נספח 3) שצריך להיות ביישוב (מבנה ממשי או מופשט). תנו לכל אחד חצי דקה להסביר למה מה שיש אצלו חיוני ונצרך להקמת היישוב, ולאחר מכן על החניכים להחליט יחד מה נכנס לישוב ומה לא. כרגע יש כסף לבנות רק ארבעה מבני ציבור ויכולת לקיים רק

לשבטים קטנים – אפשר להניח את המרכיבים על הרצפה ולבקש מהחניכים להכריע על אפשר לוותר ועל מה ממש לא.

שאלו את החניכים:

 

  • האם היה אפשר להסתדר ללא מרכיב זה או אחר? (בתכלס, כן. אבל איכות היישוב הייתה נמוכה יותר ומשהו היה חסר)
  • מה ההבדל בין השימוש בכל הרכיבים האלה בהקמת היישוב, ובין שימוש בחלקם בלבד?

 

סכמו – כדי להצליח להרכיב משהו גדול, עשיר ורחב צריך להרבות בנוגעים בדבר, כי כל אחד מביא את המקצועיות שלו ואת מה שהוא יכול להוסיף למען הצלחת הכלל. אנשים שפועלים בקטן יכולים להישאר בתוך עצמם ולא לחבר את העבודה שלהם למשהו רחב יותר, אבל מי שרוצה לפעול בצורה משמעותית במציאות, לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר, חייב להסתכל בראייה רחבה על כל הגורמים שיעזרו למעשים שלו להיות הכי טובים ומשמעותיים שאפשר. אנשים שפועלים בגדול צריכים להתחבר אל כל האנשים, הגופים והרעיונות שיעצימו את הטוב ויגדילו אותו.

 

שלב ג –

העשרה למדריכים – סרטון קצר המדגים אדוות של מים:העשרה למדריכים

 

אפשרות 1 – (לשבטים קטנים) – אפשר לשחק את המשחק ‘דיסקס’. הרעיון במשחק הוא ההשפעה שיש לכל דיסקית שמתווספת ללוח.

 

אפשרות 2 – משחק ‘מנקלה’ אנושי: חלקו את החניכים לשתי קבוצות, וכל חניך או חניכה יקבלו ארבעה עיגולים (נספח 4).

התיישבו במעגל גדול, והחניכים משתי הקבוצות ישבו לסירוגין (חניך מקבוצה א’ יושב בין שני חניכים מקבוצה ב’ וחניך מקבוצה ב’ יושב בין שני חניכים מקבוצה א’). לכל קבוצה יש ‘מקום ריק’ משלה, שהוא ה’בית’ שלה. המטרה היא שיהיו עיגולים רבים ככל האפשר ב’בית’ בסוף המשחק. ה’בתים’ של שתי הקבוצות נמצאים זה מול זה, גם הם מהיושבים במעגל.

הקבוצה המתחילה בוחרת חניך, והוא קם ומחלק את העיגולים שברשותו לפי הסדר: לחניך היושב מימינו, לזה שלידו וכן הלאה. אם העיגול האחרון:

 

  • מגיע לחניך מהקבוצה שלו – אותו חניך קם וממשיך לחלק את העיגולים שיש ברשותו.
  • מגיע לחניך מהקבוצה השנייה או ל’בית’ של הקבוצה השנייה – התור עובר לקבוצה השנייה, וחברי הקבוצה השנייה בוחרים חניך שיתחיל.
  • מגיע ל’בית’ של הקבוצה שלו – יש לקבוצה תור נוסף.

 

סוף המשחק: יכול להתרחש כאשר נגמרים העיגולים או לאחר הקצבת זמן שקבעו המדריכים.

 

אפשרות 3 – בשבטים הבוגרים אפשר לשחק משחק אחר – עידודים. החניכים מסתובבים בחדר ומשחקים זה עם זה ‘אבן-נייר-ומספריים’. המפסיד בכל זוג הולך אחרי המנצח וקורא בשמו אגב מחיאות כפיים ועידוד (לדוגמה: “רו-תם! רו-תם!”) כשהחניך עם עדת המעריצים מפסיד, הוא וכל מעריציו הופכים למעריצי המנצח. לבסוף נפגש הזוג האחרון, והמנצח הופך למלך הקבוצה וכל הקבוצה מריעה לו.

בכל המשחקים הללו יש עניין חזק של הדבקה, השפעה ומשיכה של מישהו אחר (ב’דיסקס’ – ככל שנסדר בחכמה רבה יותר את הדסקיות בתחילת התור, כך נוכל להשפיע על עמודים נוספים ולקבל יותר נקודות. במנקלה – העיגולים של כל שחקן מתפזרים בין חניכים אחרים ויכולים להוביל להתפזרות מחודשת ולצבירת עיגולים קבוצתיים. בעידודים – חניך שמנצח אוסף אחריו חניכים נוספים, וכולם מאוחדים למען מטרה אחת). יש המחשה של היכולת להשפיע, לגרום לאדוות ולשינוי לא רק באזור הקרוב אליי, איפה שמוכר ובטוח, אלא גם במרחבים רחוקים וזרים יותר אם ההשפעה והשינוי יהיו חזקים וגדולים, ויהיו שותפים בהם גורמים נוספים. כמו כן שיתוף של גורמים נוספים מביא מקצועיות ואיכותיות.

לשבטים ששיחקו בעידודים – יש גם אתגר בהליכה אחרי רעיון של מישהו אחר והצטרפות למשהו שהוא לא אני. זה עלול לגרום להליכה אחרי האדם ולא אחרי הרעיון שהוא רוצה להוביל, ואנחנו גם נוטים לרצות לעשות משהו משלנו, לא של מישהו אחר. יש אתגר גם בצד ההפוך, בשיתוף גורמים אחרים בפרויקט שלי – אנשים אחרים יכולים לקחת את הבמה ואת הקרדיט.

 

שלב ד –

פזרו על הרצפה את הכתבות על בני עקיבא (נספח 5), ניתן וכדאי לחפש כתבות עדכניות ולהוסיף. ניתן להוסיף ולפזר תוכניות ומיזמים שונים של התנועה ואת תיאור הפעילות שלהם (נספח 6), המיזמים האלה הם פרויקטים קיימים של בני עקיבא, הקשורים קשר ישיר לאוכלוסייה ולא רק לתנועה בתוך עצמה.

שאלו את החניכים מה מהדברים הכי הפתיע והרשים אותם.

חשבו יחד – מה עוד אפשר לעשות?

 

  • הצעה למתודה – הביאו אתכם מראש עיתונים מהימים האחרונים. חלקו לחניכים את העיתונים ובקשו מהם לעבור עליהם ולחשוב על תחומים נוספים שבני עקיבא יכולה וצריכה להשתתף בהם, לשנות ולהשפיע.

 

סיכום 

בתחילת הפעולה נחשפנו לארגונים ולדמויות שרצו לשנות ולהשפיע, והבנו שההסתכלות הרחבה והגדולה על המציאות היא שסייעה להם להשפיע כל כך. עוד לפני שנשליך את ההבנה הזו על עצמנו, חשוב להבין את הקשר שבין ההסתכלות הרחבה והגדולה ובין הרצון והיכולת להשפיע ולשנות. כאשר אדם מסגל לעצמו את ההסתכלות הזו, הוא רואה גורמים נוספים היכולים לעזור לו לקראת השינוי שהוא חפץ שיתרחש. אדם כזה מחפש לשתף בשינוי הזה אנשים וגורמים רבים ככל האפשר, מתוך הבנה שרק כך הוא יהיה משמעותי ומשפיע. בסוף הפעולה ראינו מיזמים מגוונים של התנועה הנוגעים לעם ישראל כולו, שרובם נעשים בשיתוף גורמים נוספים. חשבנו והעלינו רעיונות לאתגרים נוספים שאנו כתנועה יכולים להוביל או להצטרף אליהם, כדי לשנות, להשפיע וליצור עולם טוב יותר.

 

למדריכים – שימו לב, העניין איננו להחליט מה הכי פחות חשוב אלא להבין שככל שיש יותר דברים כך היישוב מפותח, עשיר וגדול יותר

 

נספחים

נספח 1 –

סמלים ודמויות

אילת שקד34בן גוריוןהרב קוקפייסבוק
וויזשטראוסטבעגוגל

 

נספח 2 –

אנשים וחברות ששינו את העולם

מארק צוקרברג, הדף היומי, מובילות תנועת הפמיניזם, קוקה קולה, דוד בן גוריון, תנועת המזרחי, שרה שנירר

 

הסברים:

מארק צוקרברג – מארק אליוט צוקרברג (באנגלית: Mark Elliot Zuckerberg, נהגה זאקרברג; נולד ב-14 במאי 1984) הוא יזם אינטרנט יהודי אמריקני, אחד ממייסדי אתר הרשת החברתית הפופולרית ‘פייסבוק’ ומכהן כנשיא וכמנכ”ל חברת פייסבוק.

הדף היומי – הדף היומי הוא שמה של יזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, והכריז עליה ביום ט’ באלול ה’תרפ”ג, 21 באוגוסט 1923, בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. המחזור הראשון של הדף היומי החל בא’ בתשרי ה’תרפ”ד. כל מחזור נמשך כשבע שנים וחצי. המחזור האחרון (המחזור ה-12) הסתיים בי”ד באב ה’תשע”ב, ומיד למחרת החל המחזור ה-13.

תנועת הפמיניזם – התנועה הפמיניסטית או התנועה לשחרור האישה היא תנועה חברתית שמקורותיה בפמיניזם. התנועה נאבקת נגד אלימות במשפחה, אלימות והטרדה מינית ובעד זכות בחירה לנשים, זכות האישה על גופה, הזכות להשכלה וזכויות נשים אחרות. אופייה של התנועה משתנה בין מדינות וחברות שונות.

קוקה קולה – את משקה הקוקה-קולה המציא באטלנטה, ארצות הברית, רוקח ששמו ג’ון ס’ פמברטון בשנת 1886. המשקה פורסם לראשונה כ”המעורר המושלם לעצבים ולמרץ” (Temperance drink), בניגוד לתפיסה הרווחת בדבר יעילותו כתרופה לכאבי בטן, כאב ראש, דיכאון או אימפוטנציה וכאבי גרון.

דוד בן-גוריון – דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י”ז בתשרי תרמ”ז–1 בדצמבר 1973, ו’ בכסלו תשל”ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של המדינה שבדרך, המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל. הכריז על הקמתה, ולאִחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה, עד 1963. כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

תנועת המזרחי – הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית-דתית שקמה בשנת 1902. לאחר החלטת הקונגרס הציוני שעל הציונים לעסוק בחינוך ציוני חילוני, קבעה קבוצת ציונים דתיים בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס שרק בשמירת המצוות יישמר העם היהודי. הקבוצה החליטה להמשיך ולפעול על פי עקרונותיה במסגרת התנועה הציונית. ב-22 בינואר 1957 התאחדה עם הפועל המזרחי ל’מפלגה הדתית-לאומית – המזרחי–הפועל המזרחי’.

שרה שנירר – (א’ בתמוז תרמ”ג, 6 ביולי 1883–כ”ו באדר א’ תרצ”ה, 1 במרץ 1935) הייתה מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית. מייסדת רשת בית יעקב לחינוך חרדי לבנות.

 

נספח 3 –

מרכיבים בהקמת יישוב

ועדת קבלה, גבאי לבית הכנסת, ועד מרכזי (מזכירות), ועדת עזרה הדדית, ועדת קהילה, ועדת תקציב,

בית כנסת, גן שעשועים, ספרייה, גני ילדים, דואר, מכולת, מרפאה

משחקים
3 4 5 6 7

 

נספח 4 –

עיגולי מנקלה אנושית

עגולי מנקלה

 

נספח 5 –

קטעי עיתונות על מיזמי בני עקיבא

בנע בתקשורת 10 11 12

 

נספח 6-

תכנית השחר – קבוצת השתייכות חברתית של בני נוער יוצאי אתיופיה שמטרתה להצמיח מנהיגות ערכית-קהילתית מתוך הקהילה האתיופית. בני נוער אלו משמשים מודל לחיקוי ודוגמה אישית בשכונותיהם ובקהילה כולה.

תכנית עמישב – יצירת מסגרת נוספת בסניף בני עקיבא כדי לשלב את הנוער העולה דרך קשר אישי, תכנון פעילויות ייחודיות לנוער העולה ושילובם בקבוצות בני עקיבא הרגילות ויצירת תחומי עניין משותפים בין העולים וילדים הישראלים.

גרעין יונתן – פיתוח מנהיגות והשפעה בשכונות עצמן. בני הנוער תושבי השכונות לומדים לקבל אחריות, להאמין, לשנות ולקדם את המציאות בשכונתם. מטרת הגרעין היא לפעול בתוך השכונות ולתת לחבר’ה ‘זריקת מרץ’ ערכית, חברתית ודתית בכל התחומים.

גרעיני שירות לאומי – גרעיני השירות הלאומי הוקמו על מנת לתת מענה לבוגרות התנועה שהתחנכו על ערכיה, מחוברות עמוק ל’תנועה של עם’ ומעוניינות לעסוק בהגשמת הערכים במסגרת התנועה. היום יש יותר מעשרה גרעינים בכל מיני ערים ויישובים: מרום הגליל, מגידו, ביכורה, נתניה, שכונת התקווה, בת-ים, יהוד, שדות נגב, נתיבות ומרחבים.

של”ף – התכנית מיועדת לבוגרי כיתה י”א מכל רחבי הארץ המעוניינים לשלב בשנת הלימודים האחרונה עשייה ערכית ושליחות שהן המשך ישיר וטבעי לערכים שעליהם חונכנו בתנועה. התכנית פועלת על ידי גרעינים של ארבעה עד שישה חברים העוברים לגור בעיר החדשה, ללמוד בה ולחיות בה. חברי השל”ף מנהלים את חייהם באופן עצמאי בדירה משותפת עם ליווי צמוד של מלווה מטעם בני עקיבא. חברי הגרעין משתלבים כתלמידים מן המניין בכיתה י”ב בתיכון המקומי ומצטרפים לכוחות החיוביים הקיימים בכיתה, בסניף ובעיר ופועלים אתם בפעילות ערכית וחינוכית בבית הספר, בסניף ובקהילה. כעת פועלים כ-50 של”פים בשמונה גרעינים מקריית שמונה בצפון ועד אופקים בדרום.

גרעיני נח”ל – גרעיני הנח”ל של בני עקיבא פונים לבוגרי התנועה שגדלו בה והתחנכו על ערכיה, השואפים להגשימם ולהישאר חברים בה בתקופת הלימוד והשירות הצבאי. הגרעין מיועד לבוגרי שנה ב’ וג’ בישיבות ומכינות, הבאים מתוך עולמה של תורה ומתגייסים יחד לשירות צבאי במסגרת הנח”ל. המסלול כולל שנתיים שירות קרבי בגדוד 50 של חטיבת הנח”ל (לבעלי פרופיל עורפי, תפקידים בהתאמה). בשנה השלישית יוצא הגרעין למשימה לאומית.

שנת שירות – תכנית גרעיני שנת השירות היא תכנית קדם-צבאית לבנים ובנות הפועלת ושואפת לתת מענה לאתגרי החברה הישראלית ולבנות שכבת מנהיגות המצמיחה מנהיגות חברתית בערים, בעיירות, ובמוסדות מתוך ערכי תורה ועבודה. היום פועלים כ-15 גרעיני שי”ן-שי”ן ברחבי הארץ.

תנועת בני עקיבא העולמית – מטרות בני עקיבא העולמי שונות ממטרות בני עקיבא ישראל, ולכן שונה גם צורת הפעילות בסניפים. בפעילות ניתן דגש על הזהות היהודית של החניכים כדי למנוע את התבוללותם. עוד פועלת בני עקיבא כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. שינוי נוסף הוא שבעוד ובארץ ישראל רוב החניכים הם יהודים דתיים אורתודוקסים, בחו”ל יש חניכים חילונים רבים.

 

דעתך חשובה לנו