מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

יהדות התפוצות וקליטת עליה

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
גלות וגאולה | ועידה כד | קליטת עליה | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן

מאמרי הראי”ה – “שופרות”

מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה?

בשם “שופר של משיח” אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחיתו ולגאולתו של עם ישראל.

התעוררות זו היא התקיעה המקבצת את האובדים והנדחים והמביאתם להר הקודש בירושלים. היה היתה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התעוררות ורצון שמקורם בקדושה באמונה החזקה בה’ ובתורה, בקדושת ישראל ותעודתו, וברצון לקיים את רצון ה’ שהיא גאולת ישראל השלמה. זהו השופר הגדול והמעולה רצון עם להגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה שאינה נתנת להתמלא בהיותו גולה ועלוב.

ויש שהרצון הקדוש נחלש, אין ההתלהבות הגדולה לרעיונות עליונים שבקדושה. אבל נשאר לפחות הטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורו בקדושה.

וטבע אנושי בריא זה מחולל רצון טבעי פשוט באומה להקים את שלטונה בארצה, לקום ולהשתחרר, לחיות חיי חופש פשוטים ככל העמים.

רצון טבעי זה מתוך הרגשה לאומית טבעית, זהו השופר הבינוני הרגיל, המצוי בכל מקום. אף הוא שופר כשר, אעפ”י שמצוה בראשון יותר מאשר בו.

“בדיעבד כל השופרות כשרים”.

אולם יש גם דרגה שלישית בשופר של משיח ואף היא מקבילה לשופר של ראש השנה: שופר קטן, פסול, שתוקעים בו בהכרח, אם אין שופר כשר בנמצא.

אם אפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובע ממנה, ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו, אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקעים באזנינו לגאולה.

הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה מאה נהפך לשופרו של משיח.

עמלק, פיטלורה, היטלר, וכו, מעוררים לגאולה.

ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אזניו נאטמו הוא ישמע לקול השופר הטמא, הפסול, בעל כרחו ישמע.

ואף הוא יוצא ידי חובה, גם לאומיות זו של השוט, של “צרת היהודים”, גם בה יש מן הגאולה.

אולם, על שופר זה אין לברך, “כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו” (משנה ברכות ו, ד).

אנו מתפללים, שלא יביאנו הקב”ה עוד לידי שמיעת השופר הפסול והטמא בעל כרחנו. ואף לשופר הפשוט, הבינוני, החילוני כמעט, אק אנו מתגעגעים ביותר. אנו תפלה: תקע בשופר גדול לחירותינו, שופר שבא מתוך עומק קדושתה של נשמת ישראל, מתוך קדש קדשינו, ואז תהא הגאולה שלמה.

(מדברי רבנו זצ”ל בראש השנה תרצ'”ד בחורבת רבי יהודה החסיד, נערך ונרשם ע”י מאיר מדן. החשמונאי ר”ה תש”ה)

 

שאלות לדיון

  1. הסבירו במילים שלכם את שלושת סוגי השופרות שהרב מדבר עליהם.
  2. האם קול השופר נשמע בימים אלו?
  3. אמנם אנחנו כבר בארץ אך נסו לחשוב איזה סוגי שופרות אתם ‘שומעים’ בתקופה זו.
  4. מה תפקידנו אל מול יהודי התפוצות שאינם ‘שומעים’ את קול השופר?

 

הסבר

הדרשה הזו נישאה בראש השנה תרצ”ד בחורבת רבי יהודה החסיד.

הרב זצ”ל נדרש להבדלים בין השופרות המותרים בתקיעה בראש השנה, ומקביל את השופר של ראש השנה לשופר של גאולה. שופר של משיח הוא קול התעוררות לתחיית עם ישראל וגאולתו; ההתעוררות עצמה היא תקיעת השופר של משיח.

האפשרות הראשונה היא תקיעה בשופר למהדרין, כשמתוך התורה אנשים עולים ארצה להחיות את עמנו ולקרב את הגאולה כדי לקיים את רצון ד’.

האפשרות השנייה היא תקיעה בשופר כשר, מתוך רצון טבעי להיות עם ולהשתחרר מכל הכבלים של העמים האחרים. הרצון הזה כשר ויוצאים בו ידי חובה וגם הוא חלק משופרו של משיח.

אבל יש אפשרות שלישית, והשופר באפשרות הזאת פסול: תוקעים בו בהכרח מאחר שאין שופר כשר בנמצא. אם אין רצון להיגאל, אם אין רצון לצאת מארצות הגלות, אויבי ישראל בגלות באים ותוקעים באוזני העם ודוחקים בו לצאת. הם מכריחים אותנו לשמוע ואינם נותנים לנו מנוח. וגם השופר הזה הופך להיות שופר של משיח.

מי שלא שמע את הקול של השופר הראשון (המהודר), ולא את קולו של השני (הכשר), ישמע את קולו של השופר הפסול בעל כורחו. גם ברצון לשוב ארצה מתוך צרת היהודים בחוץ לארץ יש משום גאולה, אבל על השופר הפסול אין מברכים מכיוון שהוא בא מקללה. אנחנו מתפללים שלא נצטרך לשמוע בעל כורחנו תקיעת שופר פסול אלא נתקע בשופר ‘גדול’, שופר שנובע מתוך קישור לייעוד הגדול ולרצון הפנימי לגאולת ישראל השלמה.

דעתך חשובה לנו