מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

קיבוץ גלויות וגאולה

סוג הפעולה
דף לימוד | עשייה
מתאים לגיל
הרא"ה | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד חצי שעה
נושא
ארץ ישראל ומדינת ישראל | ארץ ישראל | גלות וגאולה | ופרצת- נושא תשע"ז | תנועה גדולה לעם גדול | אכפתיות | קליטת עליה
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

דף משימתי מלווה – למדריך

להורדת הלימוד בפורמט PDF לחצו כאן

 

מהלך הלימוד:

בלימוד הראשון נפתח את עינינו למשמעות קיבוץ הגלויות ולחשיבותו הרבה.

 

הרב קוק וארץ ישראל

הילד הקטן עמד בראש החבורה, אץ ורץ, נופף במקלו המחוספס, פאותיו מתנפנפות וכובע רבנים על ראשו וצועק – “כולם-כולם לרוץ! אנחנו עולים לארץ ישראל!” כזה היה אברהם איצל’ה הקטן, שנודע ברבות הימים כרב אברהם יצחק הכהן קוק, כמה לארץ הקודש. שוב ושוב היה רץ וקופץ, משחק ומלהיב את חבריו – “אנו נעלה לארץ ישראל” – אמר – “קדימה, כולם יחדיו!” בצמא שתה את סיפורי הצדיקים הארץ ישראליים מפי מלמדיו, ושש על כל רמז על דבר ארץ ישראל. כבר בקטנותו התבלטה בקרבו אהבת הארץ. כל העת חפץ לעלות ארצה. בכל מקום שלמד בו הלהיב את חבריו לעלות לארץ. כה עזה הייתה אהבתו לארץ, שכאשר ביקשו ממנו רבני העדה בעיר הקודש ירושלים, ובראשון חמיו הראשון, הרב האדר”ת, להגיע לארץ ולכהן כרבה של יפו והמושבות – קפץ על המציאה כמוצא שלל רב למרות פניות גדולי הגולה לסור מהצעה זו ולהישאר בגולה.

 

  • מה אפשר ללמוד מהסיפור על הרב קוק?
  • האם אתם מרגישים קשר כזה לארץ ישראל? מדוע זה היה חזק כל כך אצל הרב קוק?
  • מהי לדעתכם חשיבות העלייה לארץ?

 

רבי זירא וארץ ישראל

רבי זירא מתלמידי החכמים החשובים בבבל היה. טוב היה לו בבבל. מפי גדולי החכמים שם למד תורה, והוא עצמו היה מכובד מאוד. אבל מאוד התגעגע אל ארץ ישראל ואל חכמיה, ועל כן החליט לעלות לארץ וללמוד תורה מפי רבי יוחנן בטבריה. החלטה זו לא קלה הייתה. בימים ההם הייתה הנסיעה מבבל לירושלים קשה מאוד. כל מי שרצה לעלות, חייב היה להיטלטל בדרכים ימים רבים, ולא פעם היה עליו להתגונן מפני שודדים ואף מפני חיות טורפות.

 

לילה אחד חלם רבי זירא, והנה נותנים לו סימן מן השמים שכל עוונותיו כבר התכפרו. אז החליט לצאת לדרך, בדרכו הגיע לנהר. עמד רבי זירא והסתכל כה וכה ולא מצא שם גשר, וגם מעבורת (אונייה קטנה) שבה היו בדרך כלל עוברים את הנהר, לא נראתה לעין. כיצד יחצה את הנהר? הבחין רבי זירא בקרש צר המונח לרוחב הנהר ומעליו מתוח חבל הקשור ביתדות שבשני עברי הנהר. מעבר זה היה מיועד לדייגים ולפועלים, שלא היה להם פנאי לחכות למעבורת. הם יכלו לעבור על הקרש הזה, משום שהיו רגילים מנעוריהם לעשות כן.

 

רבי זירא כבר לא היה צעיר, וגם חזק בגופו לא היה. אבל בכל זאת לא היסס אף רגע, אחז בחבל והתחיל ללכת. הקרש הרטוב היה חלקלק והתנדנד בזרם המים האדירים של הנהר. מדי פעם בפעם שקעו רגלי רבי זירא במים הצוננים, מדי פעם בפעם היה בסכנה להחליק וליפול, אבל הוא החזיק בחבל בכל כוחו עד שהגיע בשלום לעבר השני, כולו עייף ורטוב. על שפת הנהר עמד בשעה זו אדם שראה את רבי זירא עובר את הנהר בעזרת החבל. אדם זה שונא ישראל היה. כשהכיר לפי לבושו של רבי זירא שחכם יהודי לפניו, גער בו: “עם פזיז! מתחילה נהגתם בפזיזות והקדמתם פיכם לאוזניכם! עוד לפני ששמעתם, מה כתוב בתורה, כבר צעקתם “נעשה ונשמע!” וכי כך עושים? לא! קודם שומעים ואחר-כך מחליטים אם רוצים לעשות. וגם עכשיו אתם פזיזים, כפי שהייתם! לא היה לך פנאי לחכות למעבורת ולעבור את הנהר בבטחה ובנוחיות?!”

 

רבי זירא סבלן היה ולא כעס אפילו על אדם חצוף זה. בנחת ענה לו: “ראה, אני בדרך לארץ ישראל. משה רבנו ואהרון הכהן לא זכו להיכנס לארץ, אף על פי שמאוד השתוקקו לבוא שמה, ומי יודע, אם אני אזכה לקיים מצווה זו! ולכן עליי להזדרז מאוד. כל רגע שאני יכול להקדים ולבוא למקום, שאני כל-כך מתגעגע אליו, יקר לי מאוד. ואיך אוכל לעמוד ולחכות למעבורת?!” ואמנם זכה רבי זירא והגיע בשלום לארץ ישראל כפי שביקש, השתקע בטבריה ולמד בישיבה הגדולה של רבי יוחנן.

(מתוך ‘כה עשו חכמינו’, יוכבד סגל, על פי כתובות קיב ע”א; שבת מא ע”א).

 

  • מה אפשר ללמוד מרבי זירא על כוח הרצון ועל ארץ ישראל?
  • מה יש בחייכם שאתם מוכנים להתאמץ ככה בעבורו?
  • האם זה פשוט וקל לעבור לארץ חדשה? מהם הקשיים העומדים בפני העולים? האם זה שווה את המאמץ לדעתכם?

 

משימה –

בע”ה בסוף תהליך בית המדרש תצאו לעשייה שבטית או סניפית בנושא קליטת עלייה. כדי להחליט מה נרצה לעשות ואיך, נסו להבין מהן הנקודות שחשובות לכם כחבורה בנושא קליטת עלייה וקיבוץ גלויות. כתבו את הדברים על גיליון ותלו בחדר או במבנה אחר בסניף.

קומיקס ר' זירא 6

 

דעתך חשובה לנו