מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מתרבות צריכה לתרבות בחירה

מאת: אלחנן שטיגליץ

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ועידה כד | תרבות | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן

מתרבות צריכה לתרבות בחירה

מרבים לדבר איתנו על הסכנות שיש בתרבות המערב והדיונים על ההתמודדות עם התרבות מתחלקים למגוון נושאים, אבל בשקט-בשקט, מתחת לפני הקרקע, צמח ובא מושג שיש להוקיעו ולשנותו מהיסוד, וכוונתי ל’תרבות הצריכה’. 

בדרך כלל בני אדם צורכים דברים שהם צריכים. צריכה היא חיונית במוצר שבלעדיו לא נוכל להתקיים קיום בסיסי. הדוגמה הקלסית לכך היא ה’צרכנייה’, המקום שבו היו קונים מוצרי בסיס כדי למלא את צרכיו הבסיסיים של האדם: לחם, ירקות, ממרחים, חלב וכדומה. 

במצב חמור יותר נוהגים לומר במובן השלילי שאדם ‘צורך’ סמים. הסמים היו בעבורו צורך שהוא אינו יכול להתקיים בלעדיו, לפיכך הוא צורך אותם ונעשה נרקומן. 

עולם הקניות, הבידור והפנאי שלנו מבסס את קיומו הבסיסי היום על היותנו צרכנים. אנחנו צריכים את המוצר שמוכרים לנו כי בלעדיו לא נוכל להתקיים; בלעדיו לא נוכל לחיות חיים נורמליים.

התרבות שלנו הלכה לשני קצוות משלימים בגריעותם: האחד הוא המתירנות, ההתרה של כל דבר, ללא גבול, ללא פיקוח, הכול מותר ללא שום הגבלה. “כל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם”, אמר קהלת והתווה את דרכה של התרבות המודרנית. הקצה האחר הוא ההישגיות: הכול צריך להשיג והכי טוב כשיש, כי אם משהו אינו הכי טוב אני חסר; אני צריך להיות מאובזר באביזרים המתקדמים ביותר. 

שני הקצוות ביצרו אצלנו את תודעת הצריכה, היא החובה שיהיה לנו המוצר ששזפו עינינו. מחיר הצריכה כבד ויש שמדמים אותו לנרקומניות, נרקומניזציה של רכוש. המכירות מרקיעות שחקים והאדם צובר ממון ורכוש ללא גבול, וכאילו כדי להחמיר את המצב באה התרבות ומציבה גיבורי תרבות שמשקפים את הלך הרוח הזה. גיבורי התרבות הם ההשראה המרכזית של הילדים והנוער, והם עצמם נקנים על ידי חברות מסחריות כדי לחבר בין הדמות למוצרי צריכה.

 

מהו הפתרון?

הפתרון הבסיסי הוא ללמד אותנו לבחור. המציאות שלנו כיום מורכבת בעיקר מאפשרות בחירה גדולה בכל דבר שנבחר להשתמש בו, והבסיס יהיה בחירת האדם להשתמש במוצר שקנה. ואז עלינו לשאול: מה מוביל אותנו בקניית מוצרים? איך אני בוחר מה לקנות ומה לא לקנות? האם יש שימוש נוסף לכסף מלבד להתעצם במוצרים ובאביזרים? האם צריך להשתמש במוצרים יקרים המנקרים את עיני הסובבים אותנו? האם נורמה חברתית של בחירת מוצרים ברמה בסיסית היא אפשרית?

לאחר מכן נשאל עוד: עד כמה התרבות שלנו מחברת אותנו לריבונו של עולם? האם צפייה ללא גבול בסרטים ובסדרות, שמיעת מוזיקה ללא הפסקה ועיסוק מתמיד בתרבות מקדמים את הרוחניות או מעכבים את התפתחותה?

אחרי כל אלה נאפס מחדש את ההגדרות של עיקר וטפל בניצול הזמן שלנו ונציב שלוש רמות תרבות: פסול, מותר וטוב. התרבות הפסולה היא זו שאינה עומדת בגבולות ההלכה ומנמיכה את הרמה הרוחנית שלנו; התרבות המותרת היא זו שעומדת בגבולות ההלכה ותומכת ברמתנו הרוחנית; התרבות הטובה היא זו שמקדמת אותנו רוחנית, עומדת בגבולות ההלכה ולוקחת את המוסר ואת האישיות שלנו צעד אחד קדימה ברמה הרוחנית.

עד כאן עסקנו ברמת ההתמודדות עם המציאות, ומכאן יש עוד תחום נרחב ועצום ששומה עלינו להקדיש לו מחשבה מרובה, והוא תחום היצירה של תרבות יהודית מקורית. תרבות נתפסת בדרך כלל כמשהו שאנו צורכים כלקוחות או כקונים ומישהו מהצד האחר מוכר לנו, אך בתרבות האידיאלית כל אחד ואחד שותף בבניית התרבות. בתרבות היהודית כל אחד משלים את הפאזל שנקרא מוסר יהודי מקורי. הפאזל מבקש מכל אחד מאיתנו להעמיק בתוכו את תפיסת הזהות ואת התורה ולהוציא מכל אחד מאיתנו את הכישרון המיוחד לו בתרבות.

מי מאיתנו שכישרונו בכתיבה, בציור, בפיסול, בשירה, בצילום וכן הלאה, בכל מקצוע שהכישרון הפנימי של האדם יכול לצאת החוצה ולתרגם את התורה ואת התפיסה הרוחנית שלה לציבור בשפה של שנת תשע”ח, יבורך.

אנחנו זקוקים למיתוג מחדש של גיבורי התרבות שלנו: גיבורי תרבות שיעצימו בכולנו את הרצון לתקן את העולם, להביא את המציאות כולה לייעודה, להביא את הקדושה לתוך המציאות היום-יומית.

אנחנו זקוקים גם להנגשה של התורה ולקריאה מחודשת לעמול במציאות, לעמול בכלל על התקדמות בעולם ולעמול בלימוד תורה כדי להטביע בנו את אורה האין-סופי. העמל הוא חלק בלתי נפרד מהצמיחה האישית ומההטבעה של הזהות, והיא שתוביל אחר כך ליצירת תרבות יהודית מקורית בדרך תורה ועבודה.

 

שאלות לדיון:

  • כיצד נתרגל להבחין בין צריכה שהיא מתוך צורך בסיסי קיומי לבין צריכה של מותרות?
  • נסו לחשוב על העולם התרבותי שלכם- מה מתוכו פסול, מה מותר ומה טוב? כיצד זה משפיע עלינו?
  • מה הם ערכיה של התרבות היהודית המקורית?
  • כיצד ניתן להגדיר מחדש את גיבורי התרבות שלנו כך שיתאימו לערכי התרבות היהודית היוצרת?

דעתך חשובה לנו